מזונות ילדים

ההלכה אשר שינתה את פסיקת מזונות הקטינים במסגרת הורות משותפות

חישוב מזונות קטינים מעל גיל 6 שנים, בהלכה החדשה לא מתייחסים למגדר, גבר או אישה, אלא מתייחסים לחישוב המזונות בהתאם לפרמטרים מוגדרים מראש.

1. צרכי הקטינים – גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; צרכים והוצאות חריגות, ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.
2. יכולותיהם הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.
3. קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו –נתון זה רלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.
4. חלוקת זמני השהות בפועל (לאו דווקא משמורת משותפת) – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון בעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.

במסגרת הלכת 919 נקבע, כי על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו, על מנת להבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר, אגב התחשבות בהכנסות ההורים ובזמני השהות, וכאשר בית המשפט משווה אל מול עיניו את עיקרון העל של טובת הילד.

עוד נקבע כי פסיקת המזונות נעשית באמצעות איזון כולל של הכנסות המשפחה מכלל המקורות. בעת בחינת יכולתם הכלכלית של ההורים, יתחשב בית המשפט הן בגובה הכנסתם בפועל של ההורים, הן בפוטנציאל השתכרותם והן ברכושם.

בהתאם לקריטריונים המנחים האלו, יש להכיל את מלוא הנתונים ולחשב את גובה מזונות אשר יש לפסוק למי מהצדדים ואם בכלל.

להלן דוגמא לחישוב מזונות בהתאם להלכת בע”מ 919:

קריטריון א’ – חישוב צרכי הקטינים

לשם הדוגמא בלבד, נעמיד את מזונות הקטינים לרבות מדור ואחזקת מדור, אצל שני הצדדים בסכום של 1,350 ₪ לקטין. ובסה”כ עבור שני קטינים 2,700 ₪.

קריטריון ב’ – חישוב (הגדרת) הכנסות הצדדים

לצרכי החישוב נניח כי כלל הכנסותיו של האב לרבות שכר עבודה עומד בסך של 7,500 ₪ מכלל הכנסותיו וכלל הכנסותיה של האם לרבות משכורתה וקצבת הביטוח הלאומי עומד בסכום של 11,760 ₪

קריטריון ג’ – חישוב יחס ההכנסות בין הצדדים

כאמור לעיל, הכנסות הצדדים לצורך חישוב מזונות הקטינים הינן:

הכנסת האם 11,760 ₪

הכנסת האב 7,500 ₪

לצרכי חישוב יחס ההכנסות יש לחלק את גובה השכר של כל אחד מהצדדים בסך של ההכנסות של בני הזוג, לכן נחשב תחילה את סך ההכנסות של הצדדים, 11,760+7,500 אשר שווים לסכום של 19,260 ₪ ולפיהם נחשב לכל אחד מן הצדדים את היחס בהכנסות:

    יחס הכנסות האם 11,760/19260= 61%

    יחס הכנסות האב 7500/19260 = 39%

במקרה זה היחס שבין ההכנסות עומד לטובת האם, 61% (האם) – 39% (האב)

קריטריון ד’ – זמני שהות

לשם הדוגמא, נציב זמני שהות שכיחים בין בני זוג מתגרשים כאשר נגדיר כי זמני השהות עם האב פעמיים באמצע שבוע וכל סופ”ש שני (עד לראשון בבוקר), היינו: 6 ימים מתוך 14 יום, וזמני השהות עם האם: 8 ימים מתוך 14 יום. (בחלוקה לשבועיים)

בחישוב חודשי: הקטינים שוהים עם האם 16 ימים בחודש ו- 12 ימים בחודש עם האב.

היחס הינו 57% (האם)- 43% (האב).

חשוב לציין ולהדגיש, כי ההלכה המדוברת חלה אך ורק בעניין קטינים מעל גיל 6 שנים ובאשר למזונות קטינים שמתחת לגיל 6, בתי המשפט נותרו וממשיכים לקבוע בהתאם לדין האישי בהתאם לראות עיניהם של השופטים, מצב הכלכלי של הצדדים וצרכי הקטינים אך הפסיקה קובעת כי על האב לשלם את מזונות הקטינים כמעט בכל מקרה.

בעמ”ש 14612-10-16 נקבע כי בבואו של ביהמ”ש לפסוק את מזונותיו של קטין בגילאי 6-15 שנים, בהתאם לכללים שנקבעו בבע”מ 919/15 יש לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים אשר הוגדרו על מנת לחשב את גובה דמי המזונות של מי מהצדדים לשלם.

חישוב המזונות בהתאם להכנסות ההורים וזמני השהייה:

קביעת החיוב בהתאמה ליחס הכנסות ההורים הינו:

האם –  1,350 ₪ עבור כל קטין X 61% = 945.5 ₪ וביחד 1,891 ₪

האב – 1,350 ₪ עבור כל קטין X 39% = 480.5 ₪ וביחד 961 ₪.

קביעת החיוב בהתאמה לזמני השהות הינן:

האם –  1,350 ₪ עבור כל קטין X 57% = 883.5 ₪ וביחד 1,767 ₪

האב – 1,550 ₪ עבור כל קטין X 43% = 666.5 ₪ וביחד 1,333 ₪.

בהתאם להלכה 919 ולאור הפסיקה הענפה אשר השתכללה בעקבותה, על המשיב לכאורה לשלם בהתאם ליחס ההכנסות בקיזוז ההוצאות שמוציא בעת שהייתם אצלו.

רוצה לומר, כי בהתאם לאמור לעיל, הנתבע משלם מעבר לנדרש היות והיחס הינו שלילי, האב מוציא 1,333 ₪ על שני הקטינים אשר שוהים עמו כאשר עליו להוציא ביחס להכנסות סך של 961 ₪.

בדוגמא זו האב מוציא בכל חודש סך של 372 ₪ מעבר לנדרש ממנו בהתאם להלכת בע”מ 919.

השינוי המהותי טרם בע”מ 919, כי האב לאחר כניסת הלכת בע”מ 919 לא רק שאינו נדרש לשלם אלא זכאי לתבוע מזונות קטינים בסכום של 372 ₪ בחודש. טרם ההלכה, האב היה משלם מזונות מלאים בהתאם לדין האישי שחל עליו.

מזונות קטינים מעל גיל 6 – הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חריגות – בהתייחס להלכת 919:

בהתאם להלכת 919, הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות באמצעות הביטוח הרפואי, וכן הוצאות חינוך, חוגים, שיעורי עזר, קייטנות יחולקו בין הצדדים ביחס להכנסותיהם, קרי : 61% ישולמו על ידי האם  ו-39% ישולמו על ידי האב, שכן מדובר בהוצאות שאינן תלויות שהות ועל כן יחושבו אלו ללא קשר לזמני השהות.