ההחלטה לבחון מינוי אפוטרופסות על הורה היא אחד הרגעים הרגישים והמורכבים ביותר שמשפחה יכולה לחוות. על קצה המזלג, זהו הליך משפטי שמעביר את הסמכות לקבל החלטות מההורה אל אחד מילדיו (או אדם אחר), במצבים שבהם ההורה אינו מסוגל עוד לנהל את ענייניו בכוחות עצמו – בין אם מדובר בעניינים רפואיים, כלכליים או אישיים.
מהי אפוטרופסות על הורה, ומתי היא באמת הפתרון הנכון?
הצורך לשקול אפוטרופסות הוא צומת דרכים כואב. מדובר בצעד דרסטי ששולל מההורה את האוטונומיה שלו, את היכולת להחליט על חייו. בדיוק מסיבה זו, חשוב להבין שמדובר בפתרון קיצון, ששמור רק למקרים שבהם כל אפיק אחר כבר לא רלוונטי.
אפשר לחשוב על אפוטרופסות כעל "רשת ביטחון אחרונה". היא נכנסת לתמונה רק כשההורה אינו מסוגל להגן על עצמו, וקיים סיכון ממשי לניצול, להזנחה או לקבלת החלטות שיסבו לו נזק חמור.
מתי המצב מצדיק בחינת אפוטרופסות
החוק מגדיר בבירור את התנאים למינוי אפוטרופוס. המקרים המובהקים ביותר כוללים:
- ירידה קוגניטיבית חריפה: מצבים כמו דמנציה מתקדמת או אלצהיימר, שבהם כושר השיפוט של ההורה נפגע באופן בלתי הפיך.
- מצב נפשי אקוטי: מחלת נפש קשה שמונעת מההורה להבין את המציאות ולקבל החלטות הגיוניות לגבי בריאותו או רכושו.
- חוסר מסוגלות משולב (פיזי וקוגניטיבי): למשל, אחרי אירוע מוחי קשה שהותיר נזק בלתי הפיך ליכולות המנטליות והתפקודיות.
הצורך בהליך כזה הופך נפוץ יותר ויותר, במקביל להתבגרות האוכלוסייה. מספר הבקשות למינוי אפוטרופוס עולה בהתמדה. בישראל ישנם כיום כ-50,000 אנשים תחת אפוטרופסות, זינוק משמעותי לעומת כ-37,000 בלבד בשנת 2009. הנתון הזה, המהווה עלייה של כ-35%, מדגיש עד כמה הנושא הפך רלוונטי.
לפני שפונים לפתרון הזה, חשוב לבחון את כל החלופות. אפוטרופסות היא הליך משפטי מורכב שנוגע בליבת דיני המשפחה בישראל. הטבלה הבאה תעזור לכם להבין מתי נדרש צעד כה דרסטי, ומתי קיימים פתרונות פחות פולשניים.
מתי נדרשת אפוטרופסות ומתי קיימות חלופות
הטבלה הבאה מציעה השוואה מהירה בין תרחישים שונים, כדי לעזור לכם להבין טוב יותר מתי אפוטרופסות היא באמת הכרחית ומתי ניתן לפעול אחרת.
| המצב | הפתרון המומלץ | רמת פגיעה בעצמאות |
|---|---|---|
| הורה צלול אך מתקשה פיזית בניהול חשבונות | ייפוי כוח בנקאי או סיוע של בן משפחה | נמוכה |
| הורה צלול החושש ממצבו העתידי | עריכת ייפוי כוח מתמשך | אפסית (נכנס לתוקף בעתיד) |
| הורה סובל מדמנציה מתקדמת ואינו כשיר משפטית | בקשה למינוי אפוטרופוס | מלאה |
| הורה מבולבל אך עדיין מתקשר ומבין | מינוי "תומך בקבלת החלטות" בסיוע בית המשפט | בינונית |
כפי שניתן לראות, האפוטרופסות שמורה למקרים החמורים ביותר. בשלבים מוקדמים יותר, כלים כמו ייפוי כוח מתמשך או תומך בקבלת החלטות מאפשרים לשמור על כבודו ועצמאותו של ההורה במידה המרבית האפשרית.
המדריך המעשי: כך מתנהל הליך מינוי אפוטרופוס צעד אחר צעד
ההבנה שצריך לפתוח בהליך של אפוטרופסות על הורה היא רק הצעד הראשון במסע בירוקרטי שיכול להיראות מאיים ומסורבל. אבל כשמפרקים אותו לשלבים ברורים, מבינים את המטרה של כל שלב, ומתכוננים מראש, כל התהליך הופך להרבה יותר פשוט וניתן לניהול. חשבו על זה כמו מפת דרכים מדויקת, שבה כל תחנה מקרבת אתכם בבטחה אל היעד – להבטיח את שלומו וטובתו של ההורה.
המסלול כולל כמה תחנות מפתח, החל מהכנת התיק והגשת הבקשה, דרך בדיקות של גורמי מקצוע ועד להחלטה הסופית של בית המשפט.
התרשים הבא ממחיש את המסלול העיקרי בתהליך קבלת ההחלטה על אפוטרופסות על הורה.
כפי שניתן לראות, התהליך מתחיל מתוך שיקול דעת מעמיק של המצב, בחינת חלופות רכות יותר כמו ייפוי כוח מתמשך, ומגיע לבית המשפט רק כשברור שאין פתרון אחר.
שלב ראשון: הגשת הבקשה לבית המשפט
ההליך המשפטי נפתח עם הגשת בקשה מסודרת לבית המשפט לענייני משפחה, באזור המגורים של ההורה. זו לא בקשה שאפשר למלא "על הדרך", היא דורשת איסוף קפדני של מסמכים שמוכיחים את הצורך במהלך.
המסמך החשוב ביותר, למעשה לב הבקשה כולה, הוא חוות דעת רפואית עדכנית. בדרך כלל, מדובר בחוות דעת של פסיכוגריאטר, רופא מומחה שתפקידו להעריך את מצבו הנפשי והקוגניטיבי של ההורה. חוות הדעת הזו צריכה לקבוע באופן חד וברור שההורה כבר לא מסוגל לנהל את ענייניו ולהבין את המשמעות של החלטותיו.
לצד חוות הדעת, צריך לצרף לבקשה עוד כמה מסמכים:
- צילומי תעודת זהות: של ההורה ושלכם, כדי לאמת את זהות כל המעורבים.
- הסכמת בני משפחה אחרים מדרגה ראשונה: אם יש אחים ואחיות נוספים, קריטי לקבל את הסכמתם בכתב למינוי. זה מונע התנגדויות בהמשך ומראה לבית המשפט שהמשפחה מאוחדת מאחורי המהלך.
- תצהיר שמפרט את הסיבות לבקשה: כאן אתם מסבירים במילים שלכם למה אתם חושבים שיש צורך במינוי. כדאי לכלול דוגמאות קונקרטיות למצבים שבהם ההורה פעל באופן שמסכן אותו או נוצל על ידי אחרים.
- טופס בקשה רשמי: אותו ממלאים ומצרפים אליו את כל הניירת, יחד עם תשלום אגרת בית משפט.
שלב שני: בדיקה של הגורמים המקצועיים
אחרי שהגשתם את הבקשה, בית המשפט לא ממהר לאשר אותה. הוא רוצה לוודא שהמהלך באמת נחוץ ולטובת ההורה. לכן, הוא ממנה גורמים חיצוניים ואובייקטיביים שיבדקו את המקרה לעומק ויגישו לו המלצה.
הראשון הוא נציג של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שבודק את הבקשה מהצד המשפטי ומוודא שהיא עומדת בכל הכללים.
הגורם השני, והמשמעותי יותר בשטח, הוא עובד סוציאלי מטעם שירותי הרווחה. העובד הסוציאלי מכין "תסקיר סעד" – זהו דוח מקיף שמבוסס על שיחות אישיות איתכם, עם ההורה עצמו, ועם בני משפחה אחרים. מטרת התסקיר היא כפולה: לוודא שאכן נדרש מינוי אפוטרופוס, ולבדוק אם אתם, כמועמדים לתפקיד, מתאימים וכשירים למלא אותו.
התסקיר הוא אחד הכלים החשובים ביותר שעומדים לרשות השופט. הוא מספק לו תמונה רחבה על הדינמיקה המשפחתית, על הצרכים האמיתיים של ההורה ועל הכוונות שלכם. שיתוף פעולה מלא וכנות מול העובד הסוציאלי הם המפתח להצלחת התהליך.
שלב שלישי: הדיון בבית המשפט וקבלת הצו
רק אחרי שהתסקיר והמלצת האפוטרופוס הכללי מגיעים לשולחנו של השופט, נקבע מועד לדיון. החדשות הטובות הן שברוב המקרים, אם כל הגורמים תומכים בבקשה ואין התנגדויות מהמשפחה, הדיון יהיה קצר וענייני.
השופט ישאל אתכם כמה שאלות כדי לוודא שאתם מבינים את גודל האחריות שאתם לוקחים על עצמכם, ולאחר מכן יוציא צו מינוי אפוטרופוס.
מיד עם קבלת הצו, אתם נכנסים לתפקיד באופן רשמי. הפעולה הראשונה שתצטרכו לעשות היא להגיש לאפוטרופוס הכללי "פרטה" – דוח מפורט של כל הנכסים, החובות וההכנסות של ההורה. הדוח הזה הוא נקודת האפס, וממנו והלאה תתחילו לדווח באופן שוטף על ניהול ענייניו.
מה תפקיד האפוטרופוס? אחריות, חובות וזכויות
קבלת צו המינוי מבית המשפט היא רק יריית הפתיחה במסע מורכב וטעון. להיות אפוטרופוס להורה זה הרבה יותר מהגדרה משפטית יבשה; זו כניסה לתפקיד חיים, תפקיד שדורש איזון עדין בין ניהול פרקטי, קבלת החלטות קשות, וחמלה אינסופית. זו אחריות כבדה, וכל פעולה שנעשה חייבת לנבוע ממקום אחד בלבד: טובת ההורה.
החוק מבין היטב שלא כל המצבים זהים, ולכן ישנם סוגים שונים של אפוטרופסות, שמותאמים בדיוק לצרכים הספציפיים של ההורה. חשוב להכיר את ההבדלים כדי לפעול נכון, במסגרת הסמכות שניתנה לכם.
סוגי האפוטרופסות והמשמעות שלהם בשטח
בית המשפט יכול למנות אתכם לאחד משלושה תפקידים עיקריים, או לשילוב ביניהם, בהתאם למצב:
- אפוטרופוס לענייני רכוש: כאן, אתם הופכים למנהלי הכספים של ההורה בפועל. התפקיד מתמקד בניהול כל הנכסים וההתחייבויות הכלכליות – מתשלום חשבונות וניהול חשבון הבנק, דרך טיפול בנכסי נדל"ן ועד מימוש זכויות מול ביטוח לאומי וקרנות הפנסיה.
- אפוטרופוס לענייני גוף: במקרה הזה, האחריות עוברת לתחום הרפואי והאישי. אתם אלו שתצטרכו לקבל החלטות לגבי טיפולים, להסכים לניתוחים, לבחור רופאים, ולקבוע מהי מסגרת המגורים המתאימה ביותר – האם להישאר בבית עם מטפל סיעודי, או שמא לעבור לדיור מוגן או לבית אבות.
- אפוטרופוס כללי: זהו המינוי המקיף ביותר, הכולל את שני התחומים יחד. במצב כזה, אתם אחראים לכל היבטי חייו של ההורה – הן הפיננסיים והן הבריאותיים והאישיים.
עיקרון העל שמנחה כל אפוטרופוס הוא חובת הנאמנות המוחלטת. החוק קובע שעליכם לפעול תמיד לטובת ההורה, לשמור על כבודו, וחשוב מכל – לשתף אותו בקבלת ההחלטות ככל שמצבו מאפשר לו להבין ולהביע את רצונו.
חובות וזכויות במבחן המציאות
התפקיד מגיע עם חובות ברורות שנועדו להבטיח פיקוח ושקיפות ולמנוע כל אפשרות של ניצול. הגוף המרכזי שמפקח על פעולותיכם הוא האפוטרופוס הכללי. מיד עם המינוי, תצטרכו להגיש דוח ראשוני (שנקרא "פרטה") המפרט את כל נכסי ההורה. לאחר מכן, תתבקשו להגיש דוחות תקופתיים שמפרטים כל הכנסה והוצאה שביצעתם בשמו.
מנגנון הפיקוח הזה הוא חיוני, אבל הוא גם מציב אתגרים. כל הוצאה חריגה, כמו מכירת דירה או השקעת כספים, דורשת אישור מראש מבית המשפט. המטרה היא להגן על רכושו של ההורה ולוודא שהוא משמש אך ורק לרווחתו. למשל, ההחלטה על מעבר לבית אבות היא לא רק החלטה רגשית; היא כרוכה בבחינה כלכלית מעמיקה ובקבלת אישורים מתאימים – תהליך שממחיש היטב את כובד הנטל.
לצד החובות, יש לכם גם זכויות. אתם זכאים לקבל החזר על הוצאות סבירות שהוצאתם במסגרת מילוי תפקידכם, כמו נסיעות לרופאים או תשלום אגרות. עם זאת, חשוב לזכור שבן משפחה המשמש כאפוטרופוס בדרך כלל אינו זכאי לשכר על עבודתו, אלא אם בית המשפט קבע אחרת בנסיבות מאוד מיוחדות. בסופו של דבר, זהו תפקיד שנעשה מתוך תחושת שליחות ואחריות הורית משותפת, גם אם התפקידים התהפכו.
ההתמודדות עם דילמות היא חלק בלתי נפרד מהיומיום. מה עושים כשההורה מתנגד לטיפול רפואי חיוני? איך מחליטים על ניתוח מורכב עם סיכונים גבוהים? אלו שאלות שאין להן תשובה פשוטה. הדרך הטובה ביותר היא להתייעץ כל הזמן עם אנשי מקצוע – רופאים, עובדים סוציאליים ועורכי דין – ותוך כדי, לנסות באופן כן ואמיתי להבין מה היה רצונו של ההורה, לו רק היה יכול להחליט בעצמו.
ייפוי כוח מתמשך: החלופה ששומרת על הכבוד והעצמאות של ההורה
לפני שרצים לבית המשפט ומבקשים למנות אפוטרופוס – צעד דרסטי שלוקח מההורה את השליטה על חייו – חשוב לנשום עמוק ולבדוק את החלופות. המערכת המשפטית בישראל של היום מבינה את גודל המשמעות ומציעה כלים שמאפשרים לתכנן את העתיד מתוך בחירה חופשית, ולא מתוך הכרח שנכפה עלינו.
החלופה המרכזית והמומלצת ביותר היא ייפוי כוח מתמשך. זהו מסמך משפטי עם עוצמה אדירה, שנותן לכל אדם את הכוח לקבוע מראש מי יקבל עבורו החלטות וכיצד יתנהלו חייו, ביום שבו הוא עצמו כבר לא יוכל לעשות זאת.
אז מה זה בעצם ייפוי כוח מתמשך ואיך זה עובד?
תחשבו על זה כמו "פוליסת ביטוח" לעצמאות של ההורה. את המסמך הזה עורכים אצל עורך דין שהוסמך לכך, בזמן שההורה עדיין צלול לחלוטין ומבין בדיוק מה הוא רוצה ועל מה הוא חותם.
במעמד הזה, ההורה (שנקרא בחוק "הממנה") בוחר אדם או כמה אנשים שהוא סומך עליהם בעיניים עצומות (הם נקראים "מיופי הכוח"), ומעניק להם את הסמכות לפעול בשמו בעתיד. מה שמיוחד בכלי הזה הוא שהשליטה נשארת לחלוטין בידיים של ההורה:
- הנחיות מקדימות: ההורה יכול לפרט בדיוק איך הוא רוצה שדברים יתנהלו. למשל, באיזה בנק להשקיע את הכסף, לתת הוראה מפורשת לא למכור את הבית, או להגדיר איזה טיפול רפואי הוא מעדיף או לא מעוניין בו.
- בחירת האדם הנכון: הוא בוחר בעצמו את האדם שהכי מתאים לו, בין אם זה הבן, הבת, חבר טוב או איש מקצוע. לא בית המשפט מחליט, אלא הוא.
- תנאי כניסה לתוקף: המסמך נשאר "רדום" במערכת ומופעל רק כשמתקיים התנאי שהוגדר מראש. בדרך כלל, זה קורה לאחר שמומחה רפואי קובע שההורה, לצערנו, כבר לא "מבין בדבר".
ייפוי כוח מתמשך הוא בעצם ההזדמנות של ההורה להגיד: "אני סומך עליכם שתכבדו את הרצונות שלי, גם כשאני כבר לא אוכל להשמיע את קולי". זו תפיסה הפוכה לחלוטין מאפוטרופסות, שם בית המשפט הוא זה שמקבל את כל ההחלטות.
הציבור הישראלי כבר הבין את זה. בזמן שכ-50,000 איש בישראל נמצאים תחת מינוי אפוטרופוס, נכון להיום הופקדו כבר מעל 250,000 ייפויי כוח מתמשכים. המספרים מדברים בעד עצמם ומראים העדפה ברורה לכלי שמונע הליך משפטי ארוך ומייגע, ושומר על כבוד האדם.
השוואה בין אפוטרופסות לייפוי כוח מתמשך
כדי להבין את ההבדלים בצורה פשוטה וברורה, הכנו טבלה שמציגה את התמונה המלאה. היא תעזור לכם לראות מדוע ייפוי כוח מתמשך הוא בדרך כלל המסלול הנכון יותר.
| מאפיין | אפוטרופסות | ייפוי כוח מתמשך |
|---|---|---|
| מי מחליט | בית המשפט, אחרי שההורה כבר אינו כשיר | ההורה עצמו, כשהוא עדיין צלול וכשיר לחלוטין |
| זהות הממונה | בית המשפט בוחר (לא תמיד זה מי שההורה היה רוצה) | ההורה בוחר מראש את האדם שהוא הכי סומך עליו |
| התהליך | הליך משפטי מורכב, יקר, ולעיתים ארוך מאוד | הליך פשוט ומהיר יחסית אצל עורך דין מוסמך |
| פיקוח | בירוקרטיה כבדה ודיווחים שוטפים לאפוטרופוס הכללי | מבוסס על אמון, עם פיקוח מינימלי (אפשר להגדיר אחרת) |
| גמישות | נמוכה מאוד. כל פעולה חריגה דורשת אישור מבית המשפט | גמישות מוחלטת. מיופה הכוח פועל לפי ההוראות שההורה נתן |
| כבוד האדם | שולל מהאדם את הזכות להחליט על חייו | משמר את רצונו, כבודו והאוטונומיה שלו |
הטבלה הזו מבהירה את היתרון המשמעותי של תכנון מראש. ייפוי כוח מתמשך מעביר את הכוח מהמדינה בחזרה אל האדם עצמו, ומאפשר לו לעצב את עתידו כרצונו.
יש עוד חלופות שכדאי להכיר
לצד ייפוי כוח מתמשך, חשוב לדעת שיש עוד אפשרויות, פחות מוכרות, שיכולות להתאים למצבי ביניים. למשל, מינוי תומך בקבלת החלטות.
בשונה מאפוטרופוס שמחליט במקום ההורה, תומך החלטות עוזר להורה להחליט בעצמו. תפקידו הוא לפשט מידע מורכב, להציג את האפשרויות השונות, ולוודא שההורה מבין את המשמעות של כל החלטה. זה פתרון מעולה למצבים בהם ההורה עדיין כשיר, אך מתקשה להתמודד עם בירוקרטיה סבוכה או מסמכים רפואיים.
בחירת הפתרון הנכון תלויה במצב האישי של ההורה ובדינמיקה המשפחתית. אבל המסר החשוב ביותר הוא אחד: אל תחכו. שיחה פתוחה עם ההורים על האפשרויות האלה, כל עוד הם בקו הבריאות, היא המתנה הכי גדולה שתוכלו להעניק להם – ולעצמכם.
האתגרים הבירוקרטיים והכלכליים של ההליך
להחליט שצריך לפתוח בהליך אפוטרופסות על הורה זה רק הצעד הראשון במסע לא פשוט. מעבר לקושי הרגשי העצום, התהליך עצמו מלא במהמורות בירוקרטיות וכלכליות שחשוב להיות מוכנים אליהן. אם תדעו מראש מה עומד בפניכם, תוכלו לחסוך הרבה כאב ראש ותסכול בדרך.
אחד הקשיים הגדולים הוא הצורך לנווט במקביל במערכת המשפט ובמערכת הרווחה, ששתיהן עמוסות לעייפה. כתוצאה מכך, אחד האתגרים המרכזיים הוא הזמן. העומס על בתי המשפט לענייני משפחה ועל מחלקות הרווחה, שאחראיות על הכנת תסקיר הסעד, יכול לגרום לעיכובים של חודשים ארוכים. הסחבת הזו הופכת להיות קריטית במצבים דחופים, כשצריך לקבל החלטות מיידיות על בריאותו או רכושו של ההורה ופשוט אי אפשר לחכות.
פירוט העלויות הכרוכות בהליך
הצד הכלכלי של הסיפור מורכב מכמה רבדים. ישנן עלויות ישירות וישנן עלויות נלוות, וביחד הן יכולות להצטבר לסכומים לא מבוטלים בכלל.
עלויות ישירות:
- שכר טרחת עורך דין: ליווי משפטי מקצועי הוא לא מותרות, אלא הכרח כדי להגיש בקשה מסודרת ולנהל את ההליך בצורה נכונה. שכר הטרחה יכול להתחיל באלפי שקלים ולהגיע גם לעשרות אלפי שקלים, בעיקר אם התיק מסתבך או אם יש התנגדויות מבני משפחה אחרים.
- אגרת בית משפט: פתיחת התיק בבית המשפט כרוכה בתשלום אגרה, אם כי במצבים כלכליים מסוימים אפשר לבקש ולקבל פטור.
עלויות נלוות:
- חוות דעת רפואית: כפי שהסברנו, המסמך הכי חשוב בתיק הוא חוות דעת של פסיכוגריאטר או מומחה דומה. עלות של חוות דעת פרטית כזו יכולה לנוע בין 2,000 ל-4,000 ש"ח, ולפעמים אף יותר.
- הוצאות שוטפות: אל תשכחו את כל הדברים הקטנים שמצטברים: איסוף מסמכים, נסיעות לדיונים ופגישות עם אנשי מקצוע, וכמובן ימי עבודה שאתם מפסידים. כל אלה הם חלק מהעלות הכוללת.
חשוב להבין שההליך בישראל נחשב לעיתים למסורבל לא רק בגלל הבירוקרטיה, אלא גם כי המערכת נוטה "לשלוף" את פתרון האפוטרופסות בקלות יחסית. כשמשווים את הנתונים למדינות אחרות, התמונה שמתקבלת מעוררת מחשבה.
המערכת הישראלית במבט השוואתי
המספרים מספרים סיפור מעניין. באנגליה ובוויילס, למשל, ישנם כ-35,000 אפוטרופוסים בפיקוח על אוכלוסייה של 52 מיליון איש. זה יחס של אפוטרופוס אחד לכל 1,486 אזרחים. ובישראל? כבר לפני יותר מעשור, היחס עמד על אחד ל-203.
הפער העצום הזה מראה שהמערכת הישראלית משתמשת בכלי הזה בתדירות גבוהה הרבה יותר, ייתכן שבגלל מודעות נמוכה יותר בעבר לחלופות כמו ייפוי כוח מתמשך. תוכלו לקרוא ניתוח מעמיק על הפערים בין ישראל למדינות אחרות במחקר של אוניברסיטת תל אביב.
ההבנה הזו נותנת פרספקטיבה ומכינה אתכם לאתגרים שבדרך. העצה הכי טובה היא להיכנס לתהליך הזה עם הרבה סבלנות, תכנון תקציבי מראש וליווי משפטי צמוד. כל אלה יעזרו לכם לצלוח את המכשולים הבירוקרטיים והכלכליים, ובסופו של דבר – לדאוג לטובתו של ההורה שלכם.
שאלות נפוצות על אפוטרופסות להורים
התהליך של מינוי אפוטרופסות על הורה הוא מסע מורכב שמציף המון שאלות, לא רק ברמה הפרקטית אלא גם ברמה הרגשית. כדי לעשות קצת סדר בראש ולתת לכם יותר ביטחון בתהליך, אספנו כאן את השאלות הכי נפוצות שעולות במשפחות שנמצאות בדיוק במצב שלכם, עם תשובות בגובה העיניים.
האם אפשר למנות שני אחים כאפוטרופוסים?
זו שאלה שחוזרת על עצמה כמעט בכל שיחת ייעוץ, והתשובה הפשוטה היא: כן, בהחלט. בית המשפט לענייני משפחה יכול למנות מספר אפוטרופוסים שיפעלו יחד, והמקרה הקלאסי הוא מינוי של שני אחים או יותר.
יש לזה יתרונות גדולים. הברור מכולם הוא חלוקת העומס. הטיפול בהורה מבוגר זו משימה תובענית, ששואבת המון זמן ואנרגיה, פיזית ונפשית. כששני אחים חולקים את האחריות, אפשר לחלק משימות, לתמוך אחד בשני, ותמיד לדעת שיש עוד מישהו בתמונה שיכול לקבל החלטות.
אבל, חשוב להיות מודעים גם לצד השני של המטבע. החיסרון המרכזי הוא הצורך להסכים על כל דבר. כשפועלים יחד, צריך ששניכם תחתמו על פעולות כמו משיכת כספים או החלטות רפואיות משמעותיות. אם יש ביניכם חילוקי דעות לגבי הדרך הנכונה לטפל בהורה, זה מתכון בטוח לחיכוכים ומתחים.
כדי להימנע ממלחמות עתידיות, אפשר לבקש מבית המשפט מראש להגדיר את תחומי האחריות של כל אחד:
- חלוקת תפקידים: אפשר שאח אחד יהיה אחראי על ענייני הרכוש והכספים, והשני יתמקד בענייני הגוף והבריאות.
- מנגנון הכרעה: אפשר לקבוע מראש מה עושים כשלא מסכימים, למשל, פונים לגורם שלישי ניטרלי שיכריע.
מה קורה אם ההורה מתנגד למינוי?
זה כנראה התרחיש הכי טעון ורגיש שיכול להיות. התנגדות של ההורה היא לא משהו שבית המש'פט מתעלם ממנו. להפך, הוא מתייחס לזה במלוא הרצינות, כי עיקרון העל הוא לכבד את רצונו ועצמאותו של האדם, כל עוד זה אפשרי.
אם הורה מביע התנגדות, בית המש'פט לא ימנה אפוטרופוס על אוטומט. התהליך הופך להיות הרבה יותר מעמיק. קודם כל, השופט יזמן את ההורה לשיחה אישית, כדי לשמוע ממנו ישירות למה הוא מתנגד. הוא ינסה להבין אם ההורה מבין את המצב לאשורו, או שאולי ההתנגדות נובעת מבלבול או מהשפעה לא טובה של מישהו אחר.
חוות הדעת של הפסיכוגריאטר הופכת כאן לקריטית במיוחד. בית המש'פט ינתח אותה ביסודיות כדי להכריע: האם ההתנגדות מגיעה ממקום של שיקול דעת צלול, או שהיא סימפטום של הבעיה שבגללה בכלל הגשתם את הבקשה.
חשוב להדגיש: התנגדות לא פוסלת אוטומטית את המינוי. אם כל הראיות המקצועיות יראו שההורה באמת לא מסוגל לנהל את ענייניו, ונשקפת לו סכנה אמיתית של ניצול או הזנחה, בית המש'פט עשוי להחליט שאין ברירה אלא למנות אפוטרופוס, גם נגד רצונו. טובתו של ההורה תמיד תהיה השיקול המכריע.
האם אפוטרופוס זכאי לקבל שכר על תפקידו?
השאלה הכלכלית היא בהחלט חלק מהעניין. התשובה תלויה בשאלה מי מונה לאפוטרופוס. החוק עושה הפרדה ברורה בין קרוב משפחה לבין גורם מקצועי חיצוני.
כשבן משפחה – כמוך – מתמנה לתפקיד, הכלל הוא שאתה לא מקבל שכר. התפיסה היא שזו חובה מוסרית ומשפחתית, משהו שעושים מתוך אהבה ודאגה ולא כמקור פרנסה. עם זאת, החוק כן מבין שהתפקיד הזה עולה כסף. לכן, כאפוטרופוס שהוא בן משפחה, אתה זכאי לקבל החזר על הוצאות סבירות והכרחיות שהוצאת מהכיס שלך.
למשל:
- דלק לנסיעות לרופאים, לבנק או לסידורים אחרים עבור ההורה.
- תשלום אגרות ועלויות בירוקרטיות.
- קניות קטנות שעשית במיוחד עבורו.
כל הוצאה כזאת צריכה להיות מתועדת עם קבלות, והיא כפופה לאישור של האפוטרופוס הכללי. לעומת זאת, אם ממנים אפוטרופוס מקצועי (כמו עורך דין) או חברה שמתמחה בזה, הסיפור שונה לגמרי. הם גובים שכר טרחה קבוע לפי תעריפים שנקבעו בתקנות. השכר הזה נגזר בדרך כלל מההכנסות ומהרכוש של ההורה, ומשולם ישירות מחשבונו.
מתי ואיך מסתיים תפקיד האפוטרופוס?
מינוי אפוטרופוס הוא לא תמיד לכל החיים, למרות שברוב המקרים של הורים מבוגרים, זה המצב. יש כמה תרחישים ברורים שבהם התפקיד מגיע לסיומו.
הדרך הטבעית והשכיחה ביותר היא עם פטירתו של ההורה. ברגע זה, צו המינוי פוקע אוטומטית. התפקיד האחרון שלך כאפוטרופוס הוא להגיש דוח מסכם לאפוטרופוס הכללי, ולדאוג להעברת הרכוש ליורשים לפי צוואה או צו ירושה.
תרחיש נוסף, שהוא נדיר יותר במחלות כמו דמנציה, הוא שיפור במצבו של ההורה. אם קורה נס וההורה חוזר להיות צלול ומסוגל לקבל החלטות בעצמו, אפשר לפנות לבית המש'פט ולבקש לבטל את האפוטרופסות. בקשה כזאת כמובן חייבת להיות מגובה במסמכים רפואיים עדכניים.
בנוסף, יש מצבים שהאפוטרופוס עצמו מסיים את תפקידו:
- התפטרות: אם מסיבות אישיות (בריאות, מעבר לחו"ל) אתה לא יכול להמשיך, אתה יכול לבקש מבית המש'פט לשחרר אותך מהתפקיד.
- פיטורין: אם בית המש'פט מגיע למסקנה שהאפוטרופוס לא פועל לטובת ההורה או מזניח את תפקידו, הוא יכול להחליף אותו באדם אחר. זה יכול לקרות בעקבות תלונה של בן משפחה אחר או ביקורת של האפוטרופוס הכללי.
בכל מקרה, סיום התפקיד הוא הליך רשמי שנעשה מול בית המש'פט והאפוטרופוס הכללי.
ניהול הליך אפוטרופסות, כמו כל סוגיה מורכבת בדיני משפחה, דורש ידע, ניסיון והמון רגישות. אם אתם מרגישים שאתם צריכים יד מקצועית שתכוון אתכם, במשרד אביחי בן דוד – משרד עורכי דין לענייני משפחה נשמח לעמוד לרשותכם, להקשיב, ולבנות יחד את האסטרטגיה הנכונה ביותר למשפחה שלכם. לפרטים נוספים ולקביעת פגישת ייעוץ, בקרו באתר שלנו: https://www.bendavid-law.com.
