להתגרש זו אחת ההחלטות הקשות והמטלטלות בחיים, אבל השאלה איך מתחילים הליך גירושים לא חייבת להוביל מיד למלחמה בבית המשפט. הצעד הראשון, והכי חכם, הוא להבין לאן נכנסים. צריך להכיר את המפה המלאה: ההיבטים הרגשיים, הכלכליים, וכמובן – המשפטיים של התהליך בישראל. ובמרכז המפה הזו ניצבות שתי ערכאות מרכזיות: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.
להבין את התהליך לפני שיוצאים לדרך
לפני שממהרים להגיש מסמכים ולפתוח תיק, כדאי לעצור רגע ולחשוב. לגבש אסטרטגיה. להתחיל הליך גירושין זה כמו לתכנן מסע ארוך בשטח לא מוכר. אם יוצאים לדרך בלי מפה והבנה בסיסית של המסלול, קל מאוד להגיע למבוי סתום, לבזבז כספים מיותרים ולגרום נזק רגשי עמוק לכל המעורבים.
השלב הראשוני הזה הוא קריטי. הוא דורש מכם להבין כמה נקודות מפתח שישפיעו על כל העתיד שלכם ושל הילדים.
שתי דרכים מרכזיות להתגרש
בישראל, יש שתי גישות עיקריות להתחיל את התהליך. כל אחת מתאימה למצב אחר:
- גירושין בהסכמה: זהו המסלול המומלץ, המבוסס על הידברות וגישור. הוא מאפשר לכם לשמור על שליטה מלאה בתהליך, לחסוך המון זמן וכסף, וחשוב מכל – לצמצם את הפגיעה בילדים. המסלול הזה מתאים לזוגות שעדיין מסוגלים לנהל שיח מכבד, גם כשיש מחלוקות.
- ניהול מאבק משפטי: לפעמים, פשוט אין ברירה. כשהתקשורת לקויה לחלוטין, כשיש פערי כוחות משמעותיים או חוסר אמון עמוק, אין מנוס מפנייה לערכאות המשפטיות. המסלול הזה מורכב יותר, יקר משמעותית וארוך הרבה יותר, אבל במקרים מסוימים הוא הדרך היחידה להגן על הזכויות שלכם.
בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה
כאן הסיפור מסתבך קצת. בישראל קיים מה שמכונה "מרוץ סמכויות" בין שתי הערכאות. הבחירה איפה להגיש את התביעה הראשונה היא לא טכנית – היא החלטה אסטרטגית שיכולה להכריע את גורל התיק כולו. לכל ערכאה יש סמכויות אחרות וגישה שונה לנושאים כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות.
חשוב לזכור: הערכאה שבה נפתח התיק ראשונה היא זו שתקבע את כללי המשחק ותדון ברוב הסוגיות. טעות בבחירה הזו עלולה לעלות לכם ביוקר רב בהמשך הדרך.
איסוף מידע הוא כוח
עוד לפני שיצרתם קשר עם עורך דין, יש משהו חשוב שאתם יכולים לעשות: התחילו לאסוף את כל המסמכים הפיננסיים שלכם. הכוונה היא לדפי חשבון בנק, תלושי שכר, דוחות פנסיה וקופות גמל, הערכות שווי של נכסים, וכל תיעוד אחר שקשור למצב הכלכלי המשותף שלכם.
הכנה מוקדמת כזו היא קריטית. היא תאפשר לכם ולעורך הדין שלכם לקבל תמונה מלאה וברורה, תסייע למנוע הברחת נכסים על ידי הצד השני, ותהווה בסיס לבניית אסטרטגיה משפטית מדויקת שמבוססת על עובדות מוצקות. זהו היסוד לניהול הליך הוגן ושקוף.
בחירת המסלול שלכם: גישור או מאבק משפטי?
כאן אתם בצומת דרכים. אחרי שהבנתם את התמונה הגדולה, הגיע הזמן לבחור את השביל שבו תצעדו. זו החלטה קריטית, כזו שתשפיע לא רק על הכיס ועל לוח השנה, אלא בעיקר על השקט הנפשי שלכם ושל הילדים.
ההבנה איך מתחילים הליך גירושים היא קודם כל שאלה של אסטרטגיה. הבחירה הבסיסית היא בין שני מסלולים הפוכים בתכליתם: גישור מתוך הסכמה או מאבק בערכאות המשפטיות. כל דרך מתאימה לנסיבות אחרות לגמרי.
מתי גישור הוא הבחירה הנכונה
גישור הוא בעצם הליך וולונטרי שבו אתם, בסיוע של מגשר מקצועי וניטרלי, בונים יחד את ההסכמות שלכם בכל הסוגיות – חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות, וכל מה שעל הפרק. זו כמעט תמיד הדרך העדיפה, בתנאי ששניכם עדיין מסוגלים לנהל שיח, גם אם הוא קשה וטעון, ומבינים את הערך העצום של פתרון משותף.
לגישור יש יתרונות ברורים:
- שליטה מלאה בתוצאה: אתם אלו שקובעים איך ייראה העתיד שלכם. לא שופט ולא דיין, שמכירים אתכם רק דרך ערימות של ניירת, יחליטו עבורכם.
- חיסכון אדיר בזמן ובכסף: הליך גישור יעיל יכול להסתיים תוך מספר פגישות ספורות ולעלות שבריר מהסכומים שתשלמו על ניהול תיק בבית משפט, שיכול להיגרר במשך שנים.
- שמירה על תקשורת הורית: אם יש ילדים בתמונה, זה אולי היתרון החשוב ביותר. הגישור מאפשר לפרק את הזוגיות תוך בניית יסודות לתקשורת הורית בריאה ותקינה בהמשך הדרך.
"לא פעם אני רואה זוגות שנכנסים לחדר הגישור בחשש, בטוחים שאין שום סיכוי להסכמה. להפתעתם, הם מגלים שכאשר מנהלים את השיח נכון, עם הכוונה מקצועית, אפשר לגשר כמעט על כל פער. זו השקעה ישירה בעתיד השקט של כל המשפחה."
רוצים להבין לעומק איך זה עובד? תוכלו לקרוא על גירושין בהסכמה במדריך המלא שלנו.
כפי שאפשר לראות, ההחלטה האסטרטגית הראשונה – בין הסכמה למאבק – היא זו שמכתיבה את כל המשך התהליך.
כדי לעזור לכם להבין טוב יותר איזה מסלול מתאים לכם, הכנו טבלה המשווה בין שתי הדרכים.
השוואת מסלולים להתחלת הליך גירושים
טבלה זו משווה בין שני המסלולים העיקריים לתחילת התהליך: הליך גישור לעומת פנייה ישירה לערכאות משפטיות, תוך הדגשת ההבדלים בעלויות, בזמנים, ברמת השליטה ובהשפעה על התקשורת העתידית.
| מאפיין | הליך גישור | הליך משפטי בערכאות |
|---|---|---|
| עלות | נמוכה משמעותית | גבוהה מאוד, עלולה להגיע למאות אלפי שקלים |
| משך זמן | קצר יחסית (שבועות עד חודשים) | ארוך מאוד (יכול להימשך שנים) |
| שליטה בתוצאה | מלאה. אתם קובעים את ההסכם. | מוגבלת. ההחלטה בידי שופט/דיין. |
| אווירה | שיתופית, מכבדת, ממוקדת פתרון | קונפליקטואלית, מאבקית |
| תקשורת עתידית | מעודדת תקשורת הורית בריאה | עלולה להרוס כל סיכוי לתקשורת תקינה |
| סודיות | ההליך חסוי לחלוטין | ההליך חסוי לחלוטין |
הבחירה במסלול הנכון היא צעד אסטרטגי שישפיע על כל היבט של תהליך הפרידה.
מתי אין מנוס מפנייה לערכאות
עם כל היתרונות של הגישור, חשוב להיות מציאותיים. ישנם מצבים שבהם מאבק משפטי הוא לא רק בלתי נמנע, אלא גם הכרחי כדי להגן על הזכויות שלכם. פנייה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני היא הדרך היחידה כאשר אחד מהתנאים הבאים מתקיים.
למשל, במקרים של אלימות – פיזית, כלכלית או רגשית. גישור בנוי על איזון כוחות, וכאשר יש אלימות, האיזון הזה מופר לחלוטין. ניסיון להגיע להסכמה הוגנת במצב כזה הוא כמעט בלתי אפשרי, ורק התערבות של גורם שיפוטי יכולה להבטיח את ההגנה על הצד הפגיע.
תרחיש אחר הוא חוסר שיתוף פעולה קיצוני. אם הצד השני מסרב לנהל כל סוג של שיח, מבריח נכסים משותפים, מסתיר מידע פיננסי או פועל בחוסר תום לב מובהק – אין טעם לנסות לגשר. במקרים כאלו, נדרשת פעולה משפטית מהירה ונחרצת, כמו הגשת בקשות לסעדים זמניים (צווי עיקול, צווי הגנה וכדומה) כדי למנוע נזק בלתי הפיך.
הצעד הראשון הוא להעריך את המצב שלכם בכנות. רק כך תוכלו לקבל החלטה נבונה שתשרת אתכם בצורה הטובה ביותר בטווח הארוך.
איך נערכים בפועל לפתיחת תיק גירושין
אחרי שהבנתם את האפשרויות שעומדות בפניכם, הגיע הזמן לרדת לשטח. כאן ההחלטה איך מתחילים הליך גירושים הופכת מתיאוריה למעשה. זה הרגע לאסוף את הכלים, להכין את הקרקע ולוודא שאתם נכנסים לתהליך מהנקודה הכי חזקה ומוכנה שאפשר.
הכנה טובה בשלב הזה יכולה לחסוך לכם המון כאבי ראש, זמן וכסף בהמשך הדרך. זה ממש לא הזמן לאלתר או לפעול בפזיזות; זה הזמן לסדר וארגון.
איסוף מסמכים: הצעד הראשון והקריטי ביותר
לפני שאתם בכלל חושבים להגיש תביעה כלשהי, המשימה הראשונה שלכם היא לבנות תיק מסמכים מסודר. במאבק משפטי, מידע הוא כוח, והניירת היא התחמושת שלכם. התחילו לרכז כל פיסת מידע שקשורה למצבכם האישי והכלכלי.
זו רשימת צ'ק-ליסט בסיסית של מסמכים שאתם חייבים לארגן:
- מסמכים אישיים: צילומי תעודות זהות של שניכם (עם הספח), תעודת נישואין וגם הכתובה המקורית.
- מסמכים פיננסיים: דפי חשבון בנק, גם משותפים וגם נפרדים (לפחות שישה חודשים אחורה), פירוט של כרטיסי אשראי, ודוחות מעודכנים מכל החסכונות, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות והפנסיה.
- הוכחות הכנסה: תלושי שכר של שני בני הזוג (שנה אחורה), דוחות שנתיים אם אתם עצמאים, וכל מסמך אחר שמעיד על מקורות הכנסה (למשל, חוזי שכירות מדירות שבבעלותכם).
- תיעוד נכסים: נסחי טאבו של דירות או קרקעות, רישיונות רכב, הערכות שווי של נכסים (אם יש) ותיעוד של כל רכוש יקר ערך אחר.
הסיבה שאיסוף המסמכים האלה כל כך חיוני היא כדי למנוע מצב של הברחת נכסים מצד בן או בת הזוג. כשיש לכם תמונה מלאה של המצב הכלכלי, קשה הרבה יותר להעלים כספים או להסתיר רכוש.
"הרגע שבו צד אחד מבין שהצד השני מתועד ומאורגן הוא לעיתים קרובות הרגע שבו הוא מבין שכדאי לו יותר לשתף פעולה מאשר לנסות 'לשחק משחקים'. תיעוד הוא המפתח להליך הוגן."
להבין את "מרוץ הסמכויות"
במקביל לאיסוף הניירת, אתם חייבים להבין מושג מפתח בדיני משפחה בישראל: מרוץ הסמכויות. זו לא תחרות ריצה, אלא החלטה אסטרטגית שיכולה להכריע את כל תוצאת הגירושין שלכם.
בישראל, גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בנושאים שכרוכים בגירושין – רכוש, משמורת, מזונות.
הכלל פשוט: מי שהגיש ראשון את התביעה ו"כרך" בה את כל הנושאים, קובע למעשה היכן יתנהל התיק. לכל ערכאה יש גישה אחרת ופסיקות שונות. לדוגמה, בית הדין הרבני עשוי לתת משקל רב יותר למושגים כמו "בגידה" בדיוני הרכוש או הכתובה, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה פועל לפי חוק יחסי ממון בצורה טכנית יותר.
הבחירה איפה להגיש את התביעה היא לא עניין טכני, אלא טקטי לחלוטין. היא תלויה בנסיבות שלכם: מי המפרנס העיקרי, מהי מערכת היחסים, אילו נכסים יש לכם. התייעצות עם עורך דין בשלב הזה היא הכרחית כדי להבין איזו ערכאה תשרת טוב יותר את האינטרסים שלכם. טעות בהחלטה הזו עלולה לעלות לכם ביוקר.
אז איך מתחילים? הגשת התביעה ומה שקורה מיד אחרי
אז התארגנתם, אספתם את כל המסמכים וגיבשתם איזושהי תוכנית פעולה. עכשיו מגיע השלב המעשי, הרגע שבו ההחלטה הופכת לפעולה משפטית של ממש. כדי להתחיל הליך גירושין בישראל, הצעד הראשון וההכרחי הוא הגשת "בקשה ליישוב סכסוך". תחשבו על זה כשער הכניסה לתהליך הפרידה כולו, בין אם בבית המשפט ובין אם בבית הדין הרבני.
מהרגע שהבקשה מוגשת, נכנס לתוקף עיכוב הליכים של עד 60 יום. המשמעות היא שבזמן הזה, אף אחד מכם לא יכול להגיש תביעות חדשות (למעט מקרים ממש דחופים). המערכת, למעשה, לוקחת אתכם למסלול קצת אחר.
הכירו את מפגשי המהו"ת ביחידת הסיוע
זמן קצר אחרי הגשת הבקשה, תקבלו זימון לסדרת מפגשים ביחידת הסיוע שנמצאת ליד בית המשפט. הפגישות האלה, שנקראות פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), הן חובה על פי חוק, ואי אפשר לדלג עליהן. המטרה היא לתת לכם מידע מקצועי על כל ההשלכות של הגירושין, ובעיקר לבדוק אם יש סיכוי לפתור את הדברים מחוץ לכותלי בית המשפט, למשל באמצעות גישור.
בפגישות האלה תפגשו אנשי מקצוע שונים, וחשוב להבין מה התפקיד של כל אחד:
- עובדים סוציאליים: הם מבינים בדינמיקה משפחתית. הם יתמקדו יותר בהיבטים הרגשיים של הפרידה ובהשפעה שלה על הילדים.
- עו"ד מטעם יחידת הסיוע: התפקיד שלהם פרקטי יותר – לבחון אם יש בכלל בסיס ורצון משותף להגיע להסכמות שיחסכו לכם מאבק משפטי וינתבו להסכם משפטי מחייב.
בדרך כלל, המפגש הראשון יהיה משותף, ואחריו יתקיימו מפגשים אישיים עם כל אחד מכם בנפרד. הטיפ שלי הוא להגיע לפגישות האלה מוכנים, אבל עם ראש פתוח. גם אם אתם משוכנעים שאין שום סיכוי להסכמה, זו עדיין הזדמנות טובה לשמוע מה הצד השני חושב ולהציג את העמדה שלכם בצורה מסודרת.
אל תתייחסו למפגשי המהו"ת כמו לחקירה או דיון משפטי. זו הזדמנות לקבל בחינם מידע מאנשי מקצוע, להבין מה האופציות שלכם על השולחן, ולקבל כלים ראשונים להתמודדות עם המשבר.
בסוף סדרת המפגשים, יחידת הסיוע תגיש המלצה: האם יש פוטנציאל להמשיך בגישור, או שהדרך היחידה שנותרה היא לפנות למסלול המשפטי. רק אחרי שהשלב הזה מסתיים, ורק אם לא הצלחתם להגיע להסכמה, הדלת נפתחת להגשת התביעות המפורטות והתחלת המאבק המשפטי באופן רשמי.
טעויות נפוצות בתחילת הדרך שכדאי להימנע מהן
הצעדים הראשונים בהליך גירושין הם קריטיים, ולצערי, מניסיוני אני רואה איך לחץ, כעס וחוסר ידע מובילים אנשים לתוך מלכודות שעלולות לעלות להם ביוקר בהמשך הדרך. ההבנה איך מתחילים הליך גירושים בצורה נכונה לא קשורה רק למה לעשות, אלא בעיקר – למה לא לעשות.
פעולות שנעשות "מהבטן", מתוך אימפולס רגעי, אולי מרגישות כמו שחרור לחץ, אבל הן עלולות להתפרש בבית המשפט או בבית הדין הרבני בצורה שתפגע בכם משמעותית. לכן, לפני שאתם עושים צעד כלשהו, קחו נשימה עמוקה ותפעלו מתוך שיקול דעת.
עזיבת הבית בפזיזות
אחת הטעויות הקלאסיות שאני רואה שוב ושוב היא לארוז תיק ולעזוב את הבית המשותף ברגע של סערת רגשות. זה אולי נראה כמו הצעד המתבקש ביותר, אבל הוא עלול להתפרש כנטישת המשפחה והילדים, במיוחד אם אין לכם הוכחה ברורה לאלימות או סיבה מוצדקת אחרת.
פעולה כזו עלולה לתת לצד השני קלף מנצח בדיונים על משמורת ילדים והסדרי שהות. לפני שאתם אפילו שוקלים לעזוב, חובה להתייעץ עם עורך דין כדי להבין את המשמעויות המשפטיות ולוודא שאתם מגנים על הזכויות שלכם.
הסכמות זמניות בעל פה
"בואי נסכים בינינו שבינתיים אשלם X שקלים ואקח את הילדים בסופי שבוע". משפטים כאלה, שנאמרים מתוך רצון טוב לכאורה, הם מתכון לאסון. במילים פשוטות, הסכמות בעל פה לא שוות את הנייר שהן לא כתובות עליו.
בן או בת זוג יכולים להסכים לדבר אחד היום, ולמחרת בבית המשפט להכחיש הכל. כל הסדר, לא משנה כמה הוא זמני, חייב להיות מתועד בכתב ומגובה בייעוץ משפטי. זה הדרך היחידה למנוע אי הבנות וטענות עתידיות שיפגעו בכם.
שיתוף מידע ברשתות החברתיות
אנחנו חיים בעידן דיגיטלי, וזה אומר שכל פוסט, תמונה או תגובה שלכם בפייסבוק או באינסטגרם יכולים להפוך לראיה משפטית. פוסטים זועמים שנועדו לפרוק תסכול, תמונות מבילויים סוערים, או אפילו הכרזה על זוגיות חדשה – כל אלה יכולים להיות תחמושת בידי הצד השני.
לדוגמה, תמונה שלכם במסיבה יכולה לשמש כטיעון לחוסר מסוגלות הורית, ופוסט על בן הזוג עלול להצטייר כניסיון להכפיש אותו. ואם מדובר בבית הדין הרבני, פרסום על זוגיות חדשה יכול להשפיע דרמטית על נושאים כמו הכתובה של האישה.
חשוב לזכור: המרחב הדיגיטלי אינו פרטי. כל מה שאתם מפרסמים עלול למצוא את דרכו לתיק הגירושין שלכם. שמרו על דיסקרטיות מוחלטת עד לסיום ההליך.
הסתרת מידע מעורך הדין שלכם
עורך הדין שלכם הוא איש הסוד שלכם בסיפור הזה. הוא לא יכול להגן עליכם ביעילות אם הוא לא יודע את כל האמת. כל ניסיון "לייפות" את המציאות או להסתיר מידע מביך – בין אם זה חובות, נכסים ש"שכחתם" מהם, או התנהלות מסוימת – בסוף יתפוצץ לכם בפנים.
הצד השני, תהיו בטוחים, ימצא דרך לחשוף את המידע הזה ברגע הכי פחות צפוי. זה יפגע אנושות באמינות שלכם בעיני בית המשפט ויחליש את התיק כולו. שקיפות מלאה מול עורך הדין היא לא המלצה, היא חובה.
היערכות כלכלית נכונה לתחילת הגירושין
ההיבט הכספי הוא כנראה הנושא הכי טעון ומרכזי בכל הליך גירושין. לא מעט אנשים נופלים למלכודת המחשבה ש"רכוש" זה רק הדירה המשותפת וחשבון הבנק. זו טעות. במציאות, התמונה הכלכלית מורכבת בהרבה וכוללת המון "נכסים שקטים" – כאלה שבקלות מתפספסים, אבל השווי שלהם יכול להצטבר למאות אלפי שקלים.
כדי להתחיל את התהליך ברגל ימין, אתם חייבים להבין לעומק את כל מפת הנכסים שלכם, ולא רק את מה שגלוי לעין. זה הבסיס שיאפשר לכם להגיע לחלוקה הוגנת באמת ולהבטיח את העתיד הכלכלי שלכם אחרי הפרידה.
לא רק דירה ורכב: להכיר את הנכסים הנסתרים
כשזוגות מדברים על חלוקת רכוש, השיחה כמעט תמיד נסובה סביב הבית, האוטו והחיסכון בבנק. אבל מה עם כל מה שנצבר "מתחת לרדאר" לאורך שנות הנישואין? יש שני מושגים קריטיים שאתם פשוט חייבים להכיר:
- נכסי קריירה ומוניטין: אלה נכסים שאי אפשר למשש, אבל יש להם שווי כלכלי אדיר. הם מייצגים את פוטנציאל ההשתכרות העתידי של אחד מבני הזוג. לדוגמה, אם צד אחד ויתר על קריירה כדי לגדל את הילדים ואפשר לבן הזוג השני ללמוד רפואה ולהתמחות, נוצר פער עצום בכושר ההשתכרות. הפער הזה נחשב לנכס בר-חלוקה.
- זכויות סוציאליות: כל מה שצברתם במהלך הנישואין בקרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות הוא רכוש משותף לכל דבר ועניין. אסור בשום אופן לוותר על בדיקה יסודית ומעמיקה של הזכויות האלה.
להתעלם מהנכסים הללו זה כמו להשאיר כסף על הרצפה. הערכת השווי שלהם דורשת מומחיות של ממש, וזה לא משהו שעורך הדין שלכם יכול לעשות לבד.
למה אתם צריכים להשקיע באנשי המקצוע הנכונים?
כדי לקבל תמונה מלאה ומדויקת של המצב הכלכלי, לפעמים פשוט אין ברירה אלא להביא מומחים חיצוניים. אני יודע, זו עוד הוצאה, אבל תחשבו על זה כהשקעה בעתיד שלכם. זו השקעה שמבטיחה שהזכויות שלכם יישמרו במלואן.
שכירת אקטואר או רואה חשבון שמתמחה בתחום כבר בתחילת הדרך יכולה למנוע טעויות קריטיות בהמשך. הם האנשים שיודעים איך להעריך נכון נכסי קריירה וזכויות פנסיוניות, ולהבטיח שהחלוקה תתבצע בצורה צודקת ושוויונית לפי החוק.
ומה עם חובות? גם הם חלק מהתמונה הכוללת. צריך לבדוק כל הלוואה, משכנתא או התחייבות אחרת שלקחתם יחד, ולקבוע אחריות משותפת להחזר. גם כאן הסיפור יכול להסתבך, למשל אם יש חובות שאחד הצדדים לקח בלי ידיעת השני. אם הסיפור כולל גם נכסים שהתקבלו בירושה, המורכבות גדלה עוד יותר וייתכן שיידרש הליך של פירוק שיתוף בין יורשים.
שאלות נפוצות על פתיחת תיק גירושין
ההחלטה להתגרש מציפה המון שאלות וחששות, וזה טבעי לגמרי. כדי לעשות קצת סדר בבלאגן ולהפיג חלק מאי-הוודאות, ריכזנו כאן תשובות לשאלות הכי בוערות שאנחנו שומעים מלקוחות בתחילת הדרך.
כמה זמן לוקח להתגרש מרגע שמתחילים?
זו כנראה שאלת מיליון הדולר, והתשובה, כמו בהרבה מקרים בחיים, היא "תלוי". אין פה נוסחת קסם, והכל תלוי ביכולת שלכם ושל הצד השני לתקשר ולהגיע להסכמות.
- אם אתם הולכים על מסלול של גירושין בהסכמה: התהליך יכול להיות זריז באופן מפתיע. מרגע שמגישים לבית המשפט הסכם גירושין חתום ומסודר, אפשר לסגור את הסיפור כולו תוך מספר שבועות עד חודשים בודדים.
- אם נכנסים למאבק משפטי: כאן הסיפור כבר אחר לגמרי. הליך כזה יכול בקלות להיגרר בין שנה לשלוש שנים, ובמקרים מורכבים במיוחד אפילו יותר. משך הזמן תלוי ישירות בעומק הקונפליקט וברצון של כל צד "לנצח".
האם אני חייב לעזוב את הבית המשותף?
זו אחת הטעויות הקריטיות שאנשים עושים מתוך לחץ או רצון "להרגיע את הרוחות", אבל היא עלולה לעלות ביוקר. התשובה החד-משמעית היא לא. אתם לא חייבים לעזוב את הבית, אלא אם יש נגדכם צו הרחקה מבית משפט בגלל אלימות.
עזיבה פזיזה של הבית, במיוחד כשיש ילדים בתמונה, עלולה להתפרש כנטישה ולפגוע אנושות בעמדת הפתיחה שלכם בדיונים על משמורת והסדרי שהות. כל עוד אין החלטה אחרת, לשניכם יש זכות מלאה להמשיך לגור תחת אותה קורת גג.
תהליך גירושין דורש יד מקצועית שתכוון אתכם מהצעד הראשון. במשרד אביחי בן דוד – משרד עורכי דין לענייני משפחה, אנחנו בונים עבור כל לקוח אסטרטגיה משפטית מדויקת, שמותאמת לנסיבות הייחודיות שלו, כדי להבטיח שהזכויות שלכם יישמרו במלואן. צרו קשר עוד היום ונקבע פגישת ייעוץ דיסקרטית.
