לפניה מהירה
כתובה

כתובה

כתובה היא מסמך משפטי הלכתי הניתן בזמן נישואין במסגרת המסורת היהודית, ויש לה תפקידים חשובים בהגנה על זכויות האישה ובקיום הנישואין בצורה אחראית ומחויבת. למעשה, הכתובה היא סוג של חוזה המפרט את התחייבויות הבעל כלפי אשתו, כולל תשלום סכום כסף במקרה של גירושין או פטירה, וכן דאגה לצרכיה במהלך הנישואין.

מטרת הכתובה

  1. להבטיח את קשר הנישואין: אחת המטרות המרכזיות של הכתובה היא להבטיח שהבעל יחשוב פעמיים לפני שיפנה לגירושין. זאת באמצעות חיובו בסכום כספי שיינתן לאישה אם יחליט להתגרש ללא סיבה מספקת. מטרה זו היא להקשות על גירושין עקב מריבות או חילוקי דעות זמניים​.
  2. ביטחון כלכלי לאישה: הכתובה נועדה להבטיח את זכויותיה הכלכליות של האישה, גם לאחר פטירת בעלה. אם האישה מתאלמנת או מתגרשת, הכתובה מעניקה לה ביטחון כספי, כך שלא תצא מהנישואין ללא משענת כלכלית. הסכום הנקוב בכתובה מהווה התחייבות חוקית שעליה ניתן לתבוע בבית הדין הרבני​.

מעמדה המשפטי של הכתובה

במקרה של גירושין, האישה יכולה להגיש תביעה לתשלום כתובתה בבית הדין הרבני, שהוא הסמכות המשפטית הבלעדית בישראל לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים.

הסמכות לעסוק בתביעות כתובה שמורה לבית הדין הרבני, שכן תביעת כתובה היא תביעה העונה לקטגוריה של “ענייני נישואין וגירושין”, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים שאותו הזכרנו. כך גם פסק בית המשפט העליון: “הפסיקה נתנה פירוש רחב למונח “ענייני נישואין” המופיע בסימן 51(1) לדבר המלך במועצתו בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, ככולל את מכלול הזכויות והחובות הנובעות ממעמד הנישואין, לרבות הזכויות והחובות הממוניות כלומר, כל תביעה כספית הנובעת ממעמד הנישואין, לרבות תביעת הכתובה, נכללת בגדרי הביטוי “ענייני נישואין”. על כן, עניין תביעת הכתובה הנו באופן מהותי בסמכותו של בית הדין הרבני” (בג”ץ 9858/07 ‏‏פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול).

במילים אחרות, אישה המבקשת לתבוע את כתובתה, תעשה כן באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני. במסגרת התביעה, יש לצרף העתק מן הכתובה וכן לפרט את העובדות הרלוונטיות. מנגד, הצד השני יכול להגיש כתב הגנה ולטעון טענות הגנה, שאולי לאורן, האישה לא תהיה זכאית לסכום הכתובה, או שאולי תהיה זכאית לסכום נמוך יותר מהנקוב בכתובה. בדומה לתביעות גירושין, גם דיון בתביעת כתובה, ייערך בפני שלושה דיינים בבית הדין הרבני.

במקרה שהבעל אינו מסוגל לשלם את הסכום הנקוב בכתובה, ייתכן שבית הדין יתחשב במצבו הכלכלי ויקבע סכום נמוך יותר, אך זו אינה חובה אוטומטית. למעשה, במקרים מסוימים יכול הבעל להיות מחויב לשלם את מלוא סכום הכתובה.

 

מתי לא נדרש שלם כתובה ?

ישנם מקרים בהם האישה מאבדת את זכאותה לכתובה, כמו במקרים של בגידה או כשהיא מסרבת לקיים את חובותיה כלפי בעלה, המכונה “אישה מורדת”. אם הבעל מצליח להוכיח בבית הדין הרבני שהאישה בגדה או מרדה, הוא עשוי להיפטר מחובתו לשלם לה את הכתובה​.

  • אישה מורדת – באופן שהאישה מונעת מבעלה חיי אישות לגמרי היא מוגדרת כ’אישה מורדת’ ואבדה את זכאותה לכתובה.
  • עוברת על דת משה – אישה שמכשילה את בעלה באיסורים, כגון שמאכילה אותו ללא ידיעתו באוכל טריפה או קיימה איתו יחסי אישות בעודה נידה ללא ידיעתו הרי היא מוגדרת כ’עוברת על דת משה’ ומפסידה את זכאותה לכתובה.
  • עוברת על דת יהודית – אישה המתנהגת בחוסר צניעות, כגון שמתלבשת בצורה שאינה צנועה ומסתובבת ברשות הרבים ללא כיסוי ראש’ אמנם היינו באופן שהתרו בה קודם לכן בפני עדים שהיא עלולה להפסיד כתובתה, בלי זאת אינה מאבדת את זכאותה. וראה עוד בהערה אם פטור זה קיים גם בזמנינו כאשר הציבור הכללי תופס בטעות את הלכה זו כאינה מחייבת.
  • מגזמת עליו להורגו – אישה שמעלילה על בעלה בפני ערכאות עכו”ם דברים העלולים להזיקו, כגון אישה המגישה על בעלה תלונת שווא במשטרה. אמנם חשוב לדעת, היינו דווקא שהתרו בה קודם לכן שתפסיד כתובתה, במצב בו פנתה למשטרה בזדון להרע לו ואי אפשר לפרש את מעשיה כצעד הגנתי לאחר שחששה לשלומה.
  • מקללת בעלה – אישה שמקללת את בעלה או את אימו או אביו אינה זכאית לקבל כתובה ובתנאי שהתרו בה קודם לכן בפני עדים.
  • אישה בוגדת – אישה שבגדה בבעלה וקיימה יחסי אישות עם אחר, או אפילו אם רק ידוע שעשתה מעשים פרוצים המראים שקיימה יחסי אישות אחר.
  • שני הצדדים אינם רוצים אחד בשני – כששני הצדדים אינם מעוניינים בשלו”ב ורוצים להתגרש, שניהם נחשבים מורדים האחד בשני והאישה אינה זכאית לתוספת כתובה אלא רק ל’עיקר הכתובה. אך נושא זה הינו מסובך ומורכב ומאוד תלוי בטיב הטענות שיעלו בפני ביה”ד וכפי שכבר כתבו ביה”ד (תיק 1052580/5): “השאלה מה הן הנסיבות לחיוב הבעל בכתובה ובתוספת כתובה עולה תדיר על שלחן בתי הדין, ההגדרה היא מורכבת ורבתה המבוכה בנסיבות בהן שני הצדדים מסכימים להתגרש”.
  • אישה שמתנהלת בניגוד לסיכום בין הצדדים קודם הנישואין – כגון שהצדדים סיכמו במפורש על מקום מגורים מסוים או שבבית יונהג אורח חיים מסוים, והאישה מפירה את המוסכם

 

הסכמים חלופיים והשלכות

בעידן המודרני, יש זוגות המעדיפים לחתום על הסכם ממון שמגדיר את חלוקת הרכוש במקרה של גירושין, וכך מנסים להקטין את השפעת הכתובה על המערכת הכלכלית שלהם. עם זאת, גם אם חותמים על הסכם ממון, הכתובה עצמה נותרת תקפה והיא מסמך בעל תוקף משפטי שאי אפשר לוותר עליו באופן חד-צדדי​.

סיכום

כאמור, הכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב במסגרת ההלכה היהודית, ועם תחילת הליך הגירושין רשאית האישה לתבוע את תשלום הסכום הנקוב בה. התביעה מוגשת לבית הדין הרבני, אשר לו הסמכות הבלעדית לדון בנושאי נישואין וגירושין של יהודים. הבעל, מנגד, ינסה פעמים רבות לטעון לפטור מתשלום הכתובה, בהתבסס על טענות כמו בגידה או אי עמידה בתנאי הנישואין מצד האישה.

עורך הדין אביחי בן דוד המומחה לדיני משפחה, מייצג את שני הצדדים בתיקי גירושין, מטפל  בנושאים אלו ברגישות ובמקצועיות רבה. כל תיק מטופל בקפידה רבה, מתוך מטרה לשמור על זכויות הלקוח/ה ולמנוע פגיעה בזכויות הכלכליות או האישיות לאורך התהליך כולו​.

 

  1. האם ניתן לתבוע את הכתובה במהלך הליך גירושין?
    כן, תביעת הכתובה היא חלק מהליך הגירושין וניתן להגיש אותה בבית הדין הרבני בלבד, שבו נידונים נישואין וגירושין של יהודים​.

 

  1. מה קורה אם הבעל לא יכול לשלם את סכום הכתובה בגירושין?
    בית הדין הרבני יכול להתחשב במצבו הכלכלי של הבעל ולשנות את הסכום אם הוא אינו מסוגל לשלם את הכתובה במלואה​.

 

  1. האם אישה שיזמה גירושין זכאית לכתובה?
    כן, גם אם האישה יוזמת את הגירושין, היא יכולה להיות זכאית לכתובה, כל עוד אין עילה הלכתית לשלול ממנה את הזכאות​.

 

  1. מה קורה לכתובה במקרה של גירושין עקב בגידה?
    במקרה של בגידה מצד האישה, הבעל יכול להגיש בקשה לביטול הכתובה בטענה שהאישה מאבדת את זכאותה לכתובה בשל התנהגותה.

 

  1. האם יש הבדל בין גירושין לבית המשפט לענייני משפחה לבין גירושין בבית הדין הרבני מבחינת תביעת כתובה?
    תביעת כתובה נידונה אך ורק בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה, שכן הכתובה היא מסמך הלכתי.

 

  1. האם ניתן לחתום על הסכם ממון שיפגע בזכאות לכתובה בגירושין?
    לא, הסכם ממון אינו יכול לשנות את הזכויות ההלכתיות הנובעות מהכתובה, שכן היא נותרת מסמך מחייב​.

 

  1. האם אפשר לוותר על הכתובה בהסכמה במהלך גירושין?
    לא, האישה לא יכולה לוותר על הכתובה באופן חד-צדדי. רק בית הדין הרבני יכול לשלול את זכאותה​.

 

  1. כיצד משפיעה תביעת כתובה על הסכם הגירושין?
    תביעת הכתובה יכולה להשפיע על המו”מ להסכם גירושין, שכן הבעל עלול לשלם סכום משמעותי, ולעיתים התביעה משמשת ככלי למו”מ​.

 

  1. מהי “כתובת דאירכסא” ומה חשיבותה בגירושין?
    כתובת דאירכסא היא כתובה חלופית במקרה שהכתובה המקורית אבדה. היא מאפשרת את המשך תוקפן של הזכויות במקרה של גירושין​.

 

  1. האם סכום הכתובה בגירושין נקבע לפי ההכנסה הנוכחית של הבעל?
    לא, הסכום הנקוב בכתובה לא תלוי בהכנסה הנוכחית של הבעל, אך בית הדין עשוי להתחשב ביכולתו הכלכלית בעת החיוב בפועל​.

אתם לא לבד – השאירו פרטים ונחזור אליכם עם ייעוץ מקצועי מותאם אישית שילווה אתכם לאורך כל הדרך. בן דוד – שימונוב, משרד עורך דין לענייני משפחה בעל הניסיון והיכולת להעניק לכם את התמיכה המשפטית המלאה והמקצועית ביותר, כך שתוכלו לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון. אל תתמודדו עם ההליך לבד – פנו אלינו עכשיו ונתחיל יחד את המסע לפתרון המותאם עבורכם ובהתאם לצרכים שלכם.

לפגישת ייעוץ ללא עלות

עוד שירותים

מזונות ילדים מעל גיל 6 שנים

מזונות ילדים מעל גיל 6

מזונות ילדים הם תשלום שהורה אחד משלם להורה השני לצורך טיפול והזנה של הילד. תשלומים אלה נועדו להבטיח שהילד ימשיך ליהנות מאותו רמת חיים כמו בזמן שההורים היו יחד. במקרים

קרא עוד
ניכור הורי - בן דוד שימונוב משר דין לענייני משפחה

ניכור הורי

תופעה המתרחשת לרוב בהקשר של פרידה או גירושין בין בני זוג, ובאה לידי ביטוי בכך שהילד מתנכר לאחד מהוריו עד כדי סירוב לקיים כל קשר עימו, וזאת  ללא הצדקה אובייקטיבית

קרא עוד
גירושין - בן דוד - שימונוב, משרד עורכי דין לענייני משפחה

גירושין

בישראל, נישואין וגירושין של יהודים שנישאו בארץ כפופים לדין האישי-דתי החל עליהם. כלומר, כאשר מדובר בזוג יהודי בעל אזרחות ישראלית, הליך הגירושין יתבצע לפי הדין הדתי-עברי. המשמעות היא שגירושין בין

קרא עוד
ידועים בציבור

ידועים בציבור

המושג “ידועים בציבור” מתאר זוגות שחיים יחד ומנהלים מערכת יחסים זוגית דמוית נישואין, אך מבלי שנישאו רשמית במסגרת חוקית או דתית. בישראל, המעמד של ידועים בציבור נוצר לאורך השנים עקב

קרא עוד
דילוג לתוכן