מזונות ילדים הם תשלומים אשר בדרך כלל נפסקים כנגד האב לשלם לאם בעבור השתתפות בהוצאות גידול הקטינים המשותפים לבני הזוג אשר לרוב מתגוררים במרבית הזמן אצל האם.
במדינת ישראל על אב לשלם מזונות עבור ילדיו, מזונות ילדים משתנים בהתאם לגילו של הקטין.
מזונות קטין עד גיל 6 שנים – חובת האב הינה מוחלטת, לאב לא קמה כל טענה או כל ברירה למעט גובה המזונות אשר על בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לפסוק בעבור השתתפות הוצאות הקטינים.
מזונות קטינים נפסקת בהתאם למספר משתנים לפי יכולות בני הזוג.
בני זוג בעל הכנסות גבוהות חי ברמת חיים גבוהה בהרבה מבני זוג בעל הכנסות ממוצעות, דבר אשר משליך גם על גובה המזונות.
בפסיקת מזונות דנים במספר רכיבים כאשר עיקרן מהם צרכי הקטין, מה הקטין רגיל וזקוק כדי להמשיך לחיות את חייו כמעט ללא כל פגיעה.
המגמה שחלה בבתי המשפט דנה במהותה מהם יכולות הכלכליות של ההורים, רמת חייהם, הכנסותיהם ומהם זמני השהות בהם שוהים בני הזוג עם כל אחד מהקטינים.
משרדינו עד לאחרונה בשינוי תפיסת בתי המשפט לענייני משפחה גם באשר לקטינים מתחת לגיל 6 אשר החובה לתשלום מזונות חלה על האב הינה אבסולוטית.
בתי המשפט פוסקים מזונות לאב פחות מבעבר ככל והאב חולק זמני שהות שווים או כמעט שווים עם הקטין ובכך מפחית את עלות הקטינים מהאם..
ההלכה החדשה
הלכת בית המשפט העליון באשר לקטינים מגיל 6 שנים ומעלה
מזונות קטינים מגיל 6 – 15 שנים – חובת האב והאם במזונות הקטינים הינה מדין צדקה ונוגעת לצרכים ההכרחיים של הקטין. עד לשנת 2017 לא היה הבדל משמעותי בגובה המזונות ולאחרונה נפסק במסגרת בע”מ 919 הלכה חדשה אשר שינתה את פני תפיסת פסיקת המזונות, על כך נמשיך בהמשך המאמר ובעמוד המידע אשר נערך במיוחד : מידע מורחב בעניין בע”מ 919 – ההלכה החדשה – מזונות מעל גיל 6
חיוב במזונות קטינים מגיל 15-18 שנים – בגילאים אלו חובת האם והאב לון את הקטינים מכח הדין העברי, כללי מדין צדק, על בית הבדין אשר דן בתיק לבחון את הכנסות האב והאם ובהתאם להכנסותיהם לחלוק את הוצאות הקטינים.
חיוב מזונות החל מגיוס לצבא או לאחר סיום תיכון (המאוחר מבניהם) – עסקינן בעצם במזונות אשר משולמים לילדים אשר אינם קטינים עוד והם בגירים. היות ומדובר בבגירים אש מסוגלים לכלכל את עצמם או לחילופין לשרת בצבא אשר מספק את הנדרש לילדים, תשלום אשר על האב לשלם יעמוד בסכום השווה לשליש מגובה המזונות ששילם עד אותו מועד.
שינוי דרמטי בעולם המזונות
פסיקת בית המשפט העליון במסגרת בעמ 919 שינתה את פני עולם המזונות שעה שבית המשפט פסק הלכה חדשה במסגרתה הגדיר תנאים במידה אם הצדדים עומדים בהם בעצם הגבר לא משלם מזונות כבעבר וכל צד נושא בהוצאותיו.
מדובר בשינוי דרמטי ומשמעותי בעולם המזונות כאשר בית המשפט קבע כי ככל והצדדים נושאים בנטל של גידול הילדים במשותף, משמורת משותפת, ובאופן שווה, הרי שכל צד יישא בהוצאותיו ואין צד נדרש לשלם לצד השני דמי מזונות.
בעבר פסיקות בתי המשפט עמדו על פסיקת מזונות על אף כי הצדדים חלקו משמורת משותפת וחלקו את הילדים באופן שוויוני.
פסיקת בית המשפט העליון שינתה את המצב אשר היה בלתי נסבל עבור גברים רבים אשר חלקו באופן שווה את זמני השהות עם הקטינים ונותרו בחסרון כיס בשל פסיקת מזונות על אף החלוקה.
בית המשפט העליון קבע באופן חד משמעי כי ככל והצדדים בעלי משכורת זהה או קרובה וחולקים באופן שווה את הקטינים, אין כל סיבה כי צד אחד ישלם מזונות עבור שני הצדדים. כל צד נושא בהוצאותיו לחילופין, במקרים שהמשכורות שונות, מזונות הקטינים יחושבו בהתאם להכנסות הצדדים.
בכך, מאפשר בית המשפט ליתן לצדדים לנהל כלכלת בית איתנה בשני הבתים אצל שני ההורים
איך בפועל מחשבים את גובה המזונות ?
בטרם מחשבים את דמי המזונות יש להעלות ארבעה פרמטרים חשובים ביותר לפיהם מונחה בית המשפט לענייני משפחה:
- צרכי הקטינים – גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; צרכים והוצאות חריגות, ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.
- יכולותיהם הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.
- קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו –נתון זה רלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.
- חלוקת זמני השהות בפועל (לאו דווקא משמורת משותפת) – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון בעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.
קריטריון א’ – צרכי הקטינים
לשם הדוגמא בלבד, נעמיד את מזונות הקטינים לרבות מדור ואחזקת מדור, אצל שני הצדדים בסכום של 1,350 ₪ לקטין. ובסה”כ עבור שני קטינים, 1,550 ₪ X 2 = 2,700 ₪ .
קריטריון ב’ – הכנסות הצדדים
לצרכי החישוב נניח כי כלל הכנסותיו של האב לרבות שכר עבודה עומד בסך של 7,500 ₪ מכלל הכנסותיו וכלל הכנסותיה של האם לרבות משכורתה וקצבת הביטוח הלאומי עומד בסכום של 11,760 ₪
קריטריון ג’ – יחס ההכנסות בין הצדדים
כאמור לעיל, הכנסות הצדדים לצורך חישוב מזונות הקטינים הינן:
הכנסת האם 11,760 ₪
הכנסת האב 7,500 ₪
לצרכי חישוב יחס ההכנסות יש לחלק את גובה השכר של כל אחד מן הצדדים בסך של ההכנסות של בני הזוג, לכן נחשב תחילה את סך ההכנסות של הצדדים,11,760+7,500 אשר שווים לסכום של 19,260 ₪ ולפיהם נחשב לכל אחד מן הצדדים את היחס בהכנסות:
יחס הכנסות האם 11,760/19260= 61%
יחס הכנסות האב 7500/19260 = 39%
במקרה זה היחס שבין ההכנסות עומד לטובת האם, 61% (האם) – 39% (האב)
קריטריון ד’ – זמני שהות
לשם הדוגמא, נציב זמני שהות שכיחים בין בני זוג מתגרשים כאשר נגדיר כי זמני השהות עם האב פעמיים באמצע שבוע וכל סופ”ש שני (עד לראשון בבוקר), היינו: 6 ימים מתוך 14 יום, וזמני השהות עם האם: 8 ימים מתוך 14 יום. (בחלוקה לשבועיים)
בחישוב חודשי: הקטינים שוהים עם האם 16 ימים בחודש ו- 12 ימים בחודש עם האב.
היחס הינו 57% (האם)- 43% (האב).
חישוב המזונות בהתאם להכנסות ההורים וזמני השהייה:
קביעת החיוב בהתאמה ליחס הכנסות ההורים הינו:
האם – 1,550 ₪ עבור כל קטין X 61% = 945.5 ₪ וביחד 1,891 ₪
האב – 1,550 ₪ עבור כל קטין X 39% = 480.5 ₪ וביחד 961 ₪.
קביעת החיוב בהתאמה לזמני השהות הינן:
האם – 1,550 ₪ עבור כל קטין X 57% = 883.5 ₪ וביחד 1,767 ₪
האב – 1,550 ₪ עבור כל קטין X 43% = 666.5 ₪ וביחד 1,333 ₪.
בהתאם להלכה 919 ולאור הפסיקה הענפה אשר השתכללה בעקבותה, על המשיב לכאורה לשלם בהתאם ליחס ההכנסות בקיזוז ההוצאות שמוציא בעת שהייתם אצלו.
רוצה לומר, כי בהתאם לאמור לעיל, האב משלם מעבר לנדרש היות והיחס שנוצר שלילי, האב מוציא 1,333 ₪ על שני הקטינים אשר שוהים עמו כאשר עליו להוציא ביחס להכנסות סך של 961 ₪.
בדוגמא זו האב מוציא בכל חודש סך של 372 ₪ מעבר לנדרש ממנו בהתאם להלכת בע”מ 919.
השינוי המהותי טרם בע”מ 919, כי האב לאחר כניסת הלכת בע”מ 919 לא רק שאינו נדרש לשלם אלא זכאי לתבוע מזונות קטינים בסכום של 372 ₪ בחודש. טרם ההלכה, האב היה משלם מזונות מלאים בהתאם לדין האישי שחל עליו.
שאלה השכיחה ביותר הנשאלת בטרם זוג מתחיל הליך גירושין, מה גובה סכום המזונות אשר בית משפט פוסק ?
ראשית יצוין, כי כל מקרה נבדר ונבחן בקפידה על בסיס המסמכים אשר מוגשים לבית המשפט או בית הדין בו מתנהל התיק.
לקוחות רבים עד אשר אינם נכנסים להליך גירושין מכירים רק את המונח מזונות וניזונים מחבריהם וצדדים שלישיים.
דמי מזונות מורכבים משלושה רכיבים
דמי מזונות + מדור ואחזקת מדור + חינוך + מחציות רפואיות חריגות
דמי מזונות נפסקים בין 1,150 – 1,500 ₪ בחודש לקטין. חשוב להבהיר כי בהתאם להלכות בית המשפט דמי מזונות מעל קטין אחד אין חובה לחשב את המזונות במכפלה באופן אוטומטי (הלכת ורד).
מדור ואחזקת מדור – השתתפות הצד המשלם עבור דיור של הקטין בכפוף לכך כי האם משלמת דמי שכירות או תשלומי משכנתא.
להבדיל ממזונות תשלומי מדור מוסדרים יותר בעולם המשפט ונכון להיום משולמים בהתאם לחישוב הבא:
עבור קטין אחד 1/3 מסכום המדור, עבור 2 קטינים 40% משווי המדור, עבור שלושה קטינים ומעלה 50% מגובה המדור.
תחשיב זה חל בדיור על אחזקת המדור הנדרש לשלם הצד המשלם.
מחציות – מחצית חינוך ומחצית רפואיות חריגות
ההורים נדרשים לשלם יחדיו מחצית תשלומי חינוך הקטינים ומחצית רפואה שאינה נכללת בסל התרופות, משקפיים, שיניים, שיעורים פרטיים, מעון, קייטנה וכל הוצאה אחרת הקשורה בעניינים אלו.
באשר לחינוך, הוצאות מתחלקות לאחר קיזוז קצבה ומענקים אשר מקבלת האם באם מקבלת.
משרדינו מתמחה בתחום דיני משפחה לרבות בכל הקשור בתביעת מזונות והכרוך בה.
משרדינו ממוקם בראשון לציון ונשמח לארח אותך לפגישת ייעוץ במסגרתה נבחן יחדיו את התיק שלך ונמצא את הפתרון המשפטי האידאלי ביותר עבורך.
לפגישת ייעוץ ניתן ליצור קשר עם המשרד בטלפון 072-2516162 או להשאיר פרטים ונציגינו ישוב אלייך בהקדם.
אביחי בן דוד, משרד עורכי דין.