נושא מזונות הילדים מתחת לגיל 6 שנים הוא סוגיה משפטית וכלכלית חשובה שמשפיעה על חיי משפחות רבות. כאשר הורים נפרדים או מתגרשים, עולה השאלה כיצד יובטחו צורכי הילד, ואיך יחולקו הנטלים הכלכליים בין ההורים. חשוב להבין כיצד מחושבים מזונות הילדים, מהן הזכויות של הילד, ואילו שינויים עשויים לחול במהלך השנים בהתאם לגיל הילד.
מה הם מזונות ילדים?
מזונות ילדים הם כספים המשולמים על ידי אחד מההורים (בדרך כלל ההורה שאינו משמורן) למען תמיכה בילד. מטרת המזונות היא להבטיח כי הילד יקבל את כל צרכיו הבסיסיים, לרבות מזון, מגורים, ביגוד, חינוך וטיפול רפואי. מדובר בזכות של הילד ולא בחובה של ההורה בלבד, כלומר, מדובר באחריות אישית של כל הורה כלפי הילד, ולא רק כלפי ההורה השני.
הגדרות ומונחים חשובים
כאשר מדברים על מזונות, ישנם כמה מושגים משפטיים שחשוב להכיר:
- מזונות קבועים: סכום שנקבע בבית המשפט ומיועד לתמוך בילד באופן שוטף.
- מזונות זמניים: סכום שנקבע עד לפסיקה סופית בבית המשפט, שמטרתו לתמוך בילד עד שתתקבל החלטה קבועה.
- הורה משמורן: ההורה אצלו נמצא הילד ברוב הזמן ושבאחריותו העיקרית הטיפול השוטף בילד.
- הורה לא משמורן: ההורה שהילד אינו שוהה אצלו רוב הזמן, אך הוא מחויב במזונות.
גיל 6 והמשמעות החוקית
בישראל, גיל 6 נחשב לנקודת ציון חשובה כאשר מדובר במזונות ילדים. עד גיל זה, קיימת חובה מוחלטת על האב (או ההורה שמחויב במזונות) לשלם עבור צרכי הילד, וזאת בהתאם לדין העברי ולפסיקת בתי הדין הרבניים. חובת המזונות מתחת לגיל 6 אינה תלויה ביכולתו הכלכלית של האב, אלא רק בצורכי הילד. זה אומר שגם אם האב מצוי במצב כלכלי קשה, הוא עדיין חייב במלוא המזונות כל עוד הילד לא הגיע לגיל זה. חשוב לציין כי בניגוד לדעה הרווחת, אין חוק אשר קובע את גובה דמי המזונות, וכי הסכום הינו בעצם יציר של הפסיקה המשפטית אשר משתנה ומתעדכנת מעת לעת.
נכון להיום, דמי המזונות המינימאליים אשר פוסקים בתי המשפט נאמדים בסך שבין 1,400 ₪ ל-1,600 ₪ לחודש. כאמור, המדובר בסכום מזונות מינימום אשר מיועד לכלכלה, מזון וביגוד עבור הילד.
בנוסף, על ההורה שאינו המשמורן לשלם גם השתתפות בדמי מדור (שכירות) בשיעור יחסי בהתאם למספר הילדים המשותפים, כאשר עבור ילד אחד משותף סכום התשלום יעמוד בשיעור של 30% מגובה דמי השכירות אשר משולמים בפועל.
מלבד הוצאות אלו, ישנם הוצאות עבור ילד שאינם תלויי שהות, אותם מגדירים כ”מחציות”. הכוונה השתתפות שווה בשווה בין שני ההורים בתשלומים ב-2 תחומים עיקריים: חינוך ורפואה.
המשמעות הפרקטית היא שכל הורה ישלם חצי מהוצאה כספית של המעון, משפחתון או גן עירייה. לכן, חשוב מאוד להגדיר מראש את ההוצאות ואף להגביל לסכומים מסוימים כדי שההוצאות לא יהיו מוגזמות יתר על המידה. כך למשל: הגבלה של דמי השכירות עבור דירה, רישום לגן עירייה בסבסוד של משרד התמ”ת, מיצוי הנחות מול משרד הבינוי והשיכון ועוד אופציות על מנת להקל מבחינה כלכלית על הזוגות הצעירים שמתגרשים.
איך מחשבים את סכום המזונות?
סכום המזונות מחושב בהתאם למספר גורמים. ראשית, נלקחים בחשבון הצרכים הבסיסיים של הילד, אשר כוללים:
- מגורים: השתתפות בתשלום שכר דירה או משכנתה של ההורה המשמורן.
- מזון: רכישת מזון בסיסי שיספק תזונה נכונה לילד.
- ביגוד והנעלה: כיסוי ההוצאות של בגדים, נעליים, וחפצים בסיסיים נוספים.
- חינוך: תשלום עבור חינוך פורמלי ולא פורמלי, כולל שיעורי בית ספר, ספרים, ושיעורים פרטיים במידת הצורך.
- טיפול רפואי: הוצאות על בריאות וטיפול רפואי, כולל ביטוח בריאות ותרופות.
כיצד משפיעה הכנסתו של ההורה?
הכנסתו של ההורה, כאשר הילד אינו נמצא באחריותו ההורית (לאור גילו של הילד זה בדרך כלל האב) משחקת תפקיד מרכזי בקביעת גובה המזונות. במידה וההורה מרוויח הכנסה גבוהה, בית המשפט עשוי לקבוע מזונות גבוהים יותר, כדי להבטיח שהילד ימשיך ליהנות מרמת החיים לה הוא רגיל. מצד שני, אם הכנסות ההורה נמוכות, בית המשפט עשוי להתחשב בכך ולהקטין את סכום המזונות, אך כפי שציינו, החובה לשלם מזונות קיימת בכל מקרה.
זכויות הילד והחשיבות הכלכלית
הילד הוא המרכז בכל הנוגע למזונות כאשר המושג הרלוונטי שנבחן בבית המשפט הינו “טובת הילד” כעיקרון על אשר גוברת על כל שיקול כלכלי של ההורה אשר נדרש לשלם מזונות. זכויותיו הכלכליות הן זכויות בסיסיות שמבטיחות שהוא יקבל את מה שהוא צריך על מנת לגדול בסביבה בריאה ותומכת. המזונות נועדו לאפשר לילד חיים טובים, ללא תלות במערכת היחסים שבין הוריו, תוך שמירה על טובתו האישית.
כיצד משתנה הסכום בגיל מאוחר יותר?
לאחר שהילד מגיע לגיל 6, ישנם שינויים בחישוב המזונות. מגיל זה ואילך, החובה המוחלטת של האב מופחתת, והחישוב נעשה תוך התחשבות ביכולות הכלכליות של ההורים ובצרכים הממשיים של הילד, שגדלים עם השנים. ישנן הוצאות חדשות שעשויות להיכנס לתמונה, כמו חוגים, צרכים חינוכיים נוספים ואפילו תשלומים עבור תחביבים או נסיעות.
מזונות ילדים במקרי גירושין
כאשר הורים נפרדים או מתגרשים, אחד הנושאים המהותיים ביותר הוא חלוקת האחריות הכלכלית כלפי הילדים. המזונות נועדו להבטיח שצורכי הילד יכוסו גם כאשר הוריו חיים בנפרד, וכי רמת חייו לא תיפגע באופן דרסטי כתוצאה מהפירוד. בית המשפט לענייני משפחה מתערב במקרה שאין הסכמה בין ההורים לגבי גובה המזונות, ומכריע על פי הנסיבות הכלכליות.
הסדרי שהות ומזונות
הסדרי השהות (הסדרי ראייה), כלומר כמה זמן הילד מבלה עם כל הורה, עשויים להשפיע על חישוב המזונות. אם הילד מבלה זמן רב יותר עם ההורה הלא משמורן (כמו במקרים של משמורת משותפת), בית המשפט עשוי להפחית את גובה המזונות, שכן ההורה הלא משמורן נושא בהוצאות הישירות של הטיפול בילד בזמן שהוא אצלו.
מזונות ומערכות המשפט בישראל
בישראל, נושא המזונות נדון בעיקר בבתי המשפט לענייני משפחה, אך גם בבתי הדין הרבניים, בהתאם לדין האישי של כל זוג. בכל מקרה של מחלוקת, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מתאים על מנת להבטיח שכל הצדדים מקבלים את הזכויות המגיעות להם, ובמיוחד הילד.
האם ניתן לשנות את סכום המזונות?
ניתן לבקש שינוי בגובה המזונות אם חל שינוי משמעותי במצב הכלכלי של אחד מההורים או בצרכי הילד. לדוגמה, אם ההורה המשמורן מקבל העלאה משמעותית בשכרו או אם הילד מפתח צרכים רפואיים מיוחדים, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש לעדכן את הסכום.
תמיכה כלכלית נוספת לילדים
בנוסף למזונות, ישנן דרכים נוספות בהן משפחות מקבלות תמיכה כלכלית, כגון קצבאות ילדים מהמוסד לביטוח לאומי. תשלומים אלו יכולים לסייע בכיסוי חלק מההוצאות, אך הם אינם מהווים תחליף למזונות עצמם, אלא תוספת.
תפקיד הרשויות במזונות ילדים
המוסדות הממשלתיים, כמו המוסד לביטוח לאומי, תורמים רבות לאכיפת חוקי המזונות ותמיכה במשפחות.
בניית אסטרטגיה משפטית לטווח הרחוק
במקרים רבים אשר מגיעים אל משרדנו אנו בוחנים מראש את הרצון של ההורה והיכולת האישית והכלכלית. ישנם מקרים בהם אב מסוים מראש דורש כי הוא מעוניין באחריות הורית משותפת, ובהתאמה משרדנו בונה עבורו תוכנית אסטרטגית לראייה ארוכת טווח. כאשר גם אם מדובר בילד שכיום הוא מתחת לגיל 6 שנים האב יידרש לשלם מזונות בהתאם לדין האישי שלו. אולם, בתכנון מראש ובהרחבת הסדרי שהות גם כאשר הילד מתחת לגיל 6 שנים, המשרד כבר דואג לקבע את הסדרי השהות המורחבים וכאשר הקטין יגיע לגיל 6, מעגנים במסגרת הסכם או פסק הדין הפחתה משמעותית של תשלום דמי המזונות החודשיים, עד כדי איפוס.
כמובן, שכאשר לקוחה של משרדנו חוששת שמדובר בהורה שפועל רק מתוך מניע כלכלי, הרי שגם לכך ישנם רעיונות משפטיים אשר מסננים בין הורה אשר מונע משיקולים כלכליים לבין הורה אשר רואה את טובת הילד לנגד עיניו.
10 שאלות בנושא מזונות ילדים מתחת לגיל 6
- מהו העיקרון המנחה בחיוב מזונות ילדים מתחת לגיל 6?
תשובה: העיקרון המנחה הוא שעד גיל 6, האב מחויב במזונות הילדים מדין חובה אבסולוטית, גם אם הוא נמצא בקשיים כלכליים, ללא קשר להכנסות האם או היקף השהות של הילדים אצלה.
- מהם מרכיבי מזונות הילדים מתחת לגיל 6?
תשובה: מרכיבי המזונות כוללים צרכים הכרחיים (מזון, ביגוד, הנעלה, הוצאות חינוך בסיסיות) וכן הוצאות רפואיות לא צפויות. לעיתים נכללות גם הוצאות חינוך ייחודיות.
- האם האם מחויבת לשלם מזונות לילד מתחת לגיל 6?
תשובה: לא. האב הוא המחויב הבלעדי במזונות ההכרחיים עד גיל 6, גם אם לאם יש הכנסות גבוהות יותר.
- מה ההבדל בין מזונות הכרחיים למזונות מדין צדקה?
תשובה: מזונות הכרחיים הם חובה מוחלטת שהאב מחויב לשלם, בעוד שמזונות מדין צדקה הם תשלומים נוספים (כגון חוגים ובילויים) בהם גם האם מחויבת על פי יכולתה הכלכלית.
- מה קורה במצב של שהות משותפת?
תשובה: גם במצב של שהות משותפת, האב עדיין מחויב במזונות הכרחיים עבור ילדים מתחת לגיל 6, אך גובה התשלום עשוי להיות מופחת בהתאם לחלוקת הזמן בין ההורים והשתכרותם.
- האם ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות לילדים מתחת לגיל 6?
תשובה: כן, ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות במקרה של שינוי נסיבות מהותי, כמו ירידה בהכנסות האב או גידול משמעותי בשכר האם, אך בית המשפט בוחן את הנסיבות בקפידה.
- האם יש הבדל בין מזונות של ילד אחד לבין כמה ילדים?
תשובה: כן, ככל שמספר הילדים עולה, החיוב הכללי במזונות גדל, אך גובה המזונות לכל ילד עשוי לרדת, מאחר וההוצאות מתחלקות בין מספר ילדים.
- מה קורה במצב של סירוב קשר מצד האב?
תשובה: סירוב קשר מצד האב אינו פוטר אותו מחובת תשלום המזונות. האב עדיין מחויב לשלם את המזונות ללא קשר ליחסיו האישיים עם הילדים.
- האם ניתן לחייב את האם בהוצאות נוספות מעבר למזונות?
תשובה: כן, ההורים מחויבים לשאת בהוצאות חריגות כמו הוצאות רפואיות או חינוך מיוחד, בהתאם ליכולת הכלכלית של שני ההורים.
- כיצד משפיעה עבודה של האם על גובה מזונות לילד מתחת לגיל 6?
תשובה: בדרך כלל, אין השפעה ישירה על גובה המזונות ההכרחיים עד גיל 6, מאחר והאב מחויב בהם. אולם במקרים מסוימים, הכנסות האם יכולות להשפיע על מזונות נוספים כמו מזונות מדין צדקה.
