משמורת משותפת ומזונות

משמורת משותפת היא אחת המלחמות השכיחות אותה נלחם זוג אשר מעוניין להתגרש. לעיתים קרובות המלחמה מיותרת ובשל חוסר הכרת ההגדרה הנכונה שמים עצמם בני הזוג אשר מגיעים טעונים לקרב במלחמה לשם קבלת אותה תוצאה.

לא מעטים המקרים בהם טועים בני הזוג או אחד מהם כאשר חושבים כי קבלת המשמורת היא קבלת הקטין וזמני שהות עימו.

לא כך הדבר, משמורת בהיבט המשפטי ברב המקרים אינו מגדיר את זמני השהות עם הקטין אלא, מגדיר את מסגרת האחריות אשר הורה משמורן נוטל על עצמו ומחויב לשאת על כתפיו בהיותו הורה משמורן.

חוק הכשרות המשפטית בנוגע למשמורת משותפת הוא החוק אשר מסדיר את אחריותם של ההורים כלפי ילדיהם ואף מרחיב ומפרט ברשימה (אינה סגורה) את חלק האחריות , להלן סעיף החוק:

“אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו ומשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.”

משמורת משותפת – תוכלו להגיע לכך בהסכמה

כמו כן, החוק מאפשר להורים להגיע להסכמה באשר לגידלו ואף להכריע בעצמם מי יהיה ההורה המשמורן אך זאת בכפוף לקבלת אישור ותוקף מבית המשפט. בעניין זה יוער, כי בית המשפט ימנע מלהתערב בהסכמות הצדדים למעט במקרים בהם טובת הקטינים תפגע. טובת הקטין תהא ותשאר תמיד בעדיפות עליונה וזאת ללא קשר לרצון הצדדים.

משאין הסכמה בין ההורים לחזקתו ומשמורתו של הקטין, בהתאם לסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית רשאי בית המשפט לקבוע בעניין השנוי במחלוקת וזאת שוב, לטובתו של הקטין.

שעה שעל בית המשפט לקבוע מהי טובתו של הקטין, נעזר בית המשפט בתסקיר אשר נערך על ידי פקידת סעד אשר אמונה על טובתו של הקטין ומשמש כזרוע ארוכה של בית המשפט. פקידת סעד עורכת את הדוח לאחר שבדקה את הצדדים בנפרד ובצירוף הילדים, לאחר שבדקה למול הקטינים את רצונם ואף בדקה למול המוסדות השונים את טובת הקטינים מה טוב להם.

תסקיר זה מגיע לשולחנו של בית המשפט אשר מקבל את התסקיר ורואה בו את התמונה אשר חסרה לו היות ועד לפרק זמן זה ניזון בית המשפט אך ורק מהצדדים אשר לעיתים מחריפים ומקצינים בכתבי הטענות.

הבהרה חשובה – כל הורה הינו אפוטרופוס טבעי של ילדיו ובעצם הדבר, מקנה להורה באופן שווה מבלי שום קשר להיותו משמורן יחיד את הסמכות להחליט בעניינים מהותיים בנוגע לילדיו, הדבר מתבטא לא פעם שעה שצד מעוניין לעבור עם הקטינים לעיר אחרת, מרוחקת וצד אחר מסרב לכך, חינוך הקטין ומסגרת דתית, כל הקשור בבריאות הקטין.

פועל יוצא, כי החלטות חשובות מסוג אלו יתקבלו אך ורק בהחלטת שני הצדדי בלי שוק קשר והסתמכות על הגדרתם כמשמורן או לאו ואין שום קשר לזמני השהות בהם מבלים עם הקטינים (פעמיים או שלוש בשבוע).

הקדמה בנוגע משמורת משותפת ומזונות הן לכאורה שני נושאים קשורים אחד בשני, אך יש לקחת בחשבון שבחוק הישראלי מהבחינה המשפטית – הורות משותפת מזונות – אינו קיים ולכן זהו הסכם שאליו שואפים להגיע מטעם עקרון טובת הילד. ברוב המקרים, הילד עובר למשמורת מלאה של האם באופן אוטומטי.

הורות – בתא המשפחתי, שני ההורים אחראים על גידול וחינוך הילד עד הגעתו לגיל בגרות. ההורים הם המשפיעים העיקריים על התפתחות הילד, כמודל לחיקוי, הקניית ערכים, שליטה, לימודים וכד’. ביום יום, ישנה “חלוקה” נסתרת באחריות זו. גורמים נוספים המשפיעים על אחריות זו הינה השכלת ההורים (השפעה על יידע ופיתוח מחשבתי וכו’) ותעסוקה / עבודת ההורים (מוסר עבודה, זמני שהות עם הילד וכד’).

גירושין – התפרקות מוסד ההורות, החיים המשותפים מתפרקים וההורים עוברים לגור בנפרד. כאמור, בשלב זה, ההסדר הנפוץ הוא משמורת מלאה של האם על הילד (כל שכן ילדים עד גיל 6) – המשמעות, הילד עובר להתגורר עם אימו. האם אחראית על החינוך וגידול הילד ובן הזוג ישלם דמי מזונות.

דמי מזונות – כל עוד קיים תא משפחתי, מתקיימת הורות, ההורים אלו שחייבים במזונות ילדם. כאשר ההורים מתגרשים, על פי הדת יהודית, האב אחראי ומשלם דמי מזונות לאם שבחזקתה הילד עד גיל 15, ומגיל 15 (על פי הרבנות הראשית) גם האם אחראית על מזונות הילד (הערה: בפועל, בתי המשפט בישראל ממשיכים לחייב את האב בדמי מזונות ואינם מפחיתים את דמי המזונות).

ב 1.1.1974 נכנס לתוקפו חוק יחסי ממון בין בני זוג שהתגרשו או נפרדו – ישנו שוויון בחלוקת הרכוש בזמן הגירושין – לא כך בנושא הילדים. נושא דמי המזונות הוא סבוך ונתון להחלטת בתי המשפט. למרות שהוקמו ועדות במהלך השנים אין עדיין חקיקה בנושא..

ייעוץ משפטי מקדים

בטרם הגשת בקשה עבור ביטול מזונות במשמורת משותפת או לפני הגשת תשלום מזונות במשמורת משותפת, כדאי להתייעץ עם עורך דין לענייני גירושין. עורך הדין צריך להיות בעל ידע נרחב ומקיף בדיני משפחה, על מנת שיוכל ללוות ולייצג בני זוג בהליכי גירושין ותביעת המזונות על הצד הטוב ביותר. בתחום מומחיותו עליו להכיר לעומק את התחומים המשפטיים בחקיקה ובפסיקה לגבי, תביעת מזונות ילדים, גירושין בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, כתובה וגירושין ועוד.

ילדים ואישה

משמורת משותפת נוגעת לדמי המזונות לילדים בלבד. תביעת מזונות כוללת שני סוגי תשלומים, מזונות הילדים ומזונות האישה. לצד החקיקה הנרחבת בנושא בישראל נקבעו תקדימים וכללים גם באמצעות הפסיקה, כולל של בית המשפט העליון. תביעת מזונות לאשה רלוונטי בעיקר במקרים שהאישה תלויה בבעל לפרנסתה בהצלך נישואיהם. דמי המזונות שנדרש לשלם לאשה צריכים להיות מוסדרים באמצעות הסכם מזונות במועד הסדרת הגט.

שינוי סכומי דמי מזונות לילדים

המחוקק והפסיקה הסדירו את האפשרות להקטין או להגדיל את דמי מזונות ילדים במשמורת משותפת, שנקבעו במועד חתימת הסכם מזונות בהמשך, בכל סוגי המשמורות, לרבות משמורת משותפת. במידה וישנו שינוי מהות של הנסיבות עקב ירידה או עלייה מהותית בהכנסות של מי מהצדדים. אם השינויים מקשים או מקלים עליהם את הצורך או האפשרות לעמוד בתנאים שנקבעו בהסכם, הם יכולים להגיש תביעה להגדלה או הפחתת מזונות. עליהם לצרף את המסמכים הרלוונטיים שיצדיקו את בקשתם לשינוי הסכום של מזונות ילדים במשמורת משותפת.

הורות משותפת מזונות

בעת החלטה על הורות משותפת, יש להתייחס למגוון נושאים חשובים לפני שמגיע הרגע לפעול על פיהם, כמו למשל לקבוע את גובה המזונות. כאשר מדובר במשמורת מלאה, הניתנת לרוב לאם, היא זו שנושאת בנטל הכלכלי של גידול הילדים שנמצאים איתה רוב הזמן. אולם, במקרה של הורות משותפת (חלוקה שווה של זמן השהות בני ההורים), הילדים מבלים מחצית מהזמן עם האב, ולכן העלויות הכספיות מתחלקות בין ההורים. להסדר הנעשה במהלך הסכם הורות משותפת יש יתרונות רבים, ובראשם שמירה על מעורבותו של שני ההורים ביולוגיים בחיי ילדיו וחיזוק הקשר עימם. כאשר מחליטים על תהליך זה יש לדון גם בסוגיית הורות משותפת מזונות, וסוגיה זו גורמת לא פעם למחלוקת לא פשוטה בין הצדדים. לכן בנושאים חשובים כמו אלו, תמיד מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי מאיש מקצוע אשר מתמחה בתחום דיני המשפחה. משרד עורכי דין בן דוד &  שימונוב עונה בדיוק על צרכים אלו, והמומחים הטובים ביותר בתחום ישמחו לעמוד לשירותכם.

הורות משותפת מזונות וכל מה שמסביב

המונח “הורות משותפת” מתייחס למבנה משפחתי לחיים משותפים ולגידול ילדים, לאו דווקא דרך זוגיות. כאשר זוגות נשואים מקימים משפחה, הם מוכרים כמשפחה ללא כל הגדרה נוספת, כל עוד הם נשואים ורשומים ככאלה במשרד הפנים. מצד שני, כאשר שני זרים או מכרים מתאחדים לצורך הקמת משפחה, מדובר בצורת הורות משותפת. מאחר ומדובר לרוב על שני אנשים אשר לא חיים יחד, אבל מעוניינים לגדל ילד משותף, חשוב להגיע לסכמות בנושאים מהותיים עוד לפני תחילת התהליך. לשם כך קיים הסכם הורות משותפת, בו מופיעה התייחסות אל הורות משותפת מזונות, אופן תשלומם וגובהם, נושאים הקשורים לחינוך, מגורים ועוד מגוון סעיפים חשובים בחייו של הילד.

מזונות בהורות משותפת

הורות משותפת היא דרך חיים מודרנית שבה שני צדדים, לאו דווקא בני זוג, מתאחדים כדי להביא ילדים לעולם. אין ספק ששינויים של העולם המודרני הובילו להתפתחותו של תא משפחתי חדש זה, מה שרק מעיד על כך שאין דבר העומד בפני הרצון להפוך להורים. בשולי הדברים נציין שוב כי על מנת ליצור משפחה עם הורה שותף, כדאי מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין לענייני משפחה – שילווה את הצדדים לאורך כל התהליך מתחילתו ועד סופו, וימנע אי הבנות בעתיד. לליווי מקצועי ואישי צרו קשר עם משרד עורכי דין בן דוד &  שימונוב.