ההתמחויות שלנו :
השאירו פרטים לפגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות
מזונות ילדים מעל גיל 6 שנים הלכת בע”מ 919 – ההלכה אשר שינתה את פסיקת מזונות הקטינים במסגרת הורות משותפות
אכן כך, להבדיל אלפי הבדלות מהעבר, בחישוב מזונות קטינים מעל גיל 6 שנים, בהלכה החדשה לא מתייחסים למגדר, גבר או אישה, אלא מתייחסים לחישוב המזונות בהתאם לפרמטרים מוגדרים מראש.
- צרכי הקטינים – גובה הצרכים תלויי השהות ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות; צרכים והוצאות חריגות, ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.
- יכולותיהם הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.
- קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו –נתון זה רלבנטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.
- חלוקת זמני השהות בפועל (לאו דווקא משמורת משותפת) – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון בעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים.
נקבע כי על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו, על מנת להבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר, אגב התחשבות בהכנסות ההורים ובזמני השהות, וכאשר בית המשפט משווה אל מול עיניו את עיקרון העל של טובת הילד.
עוד נקבע כי פסיקת המזונות נעשית באמצעות איזון כולל של הכנסות המשפחה מכלל המקורות. בעת בחינת יכולתם הכלכלית של ההורים, יתחשב בית המשפט הן בגובה הכנסתם בפועל של ההורים, הן בפוטנציאל השתכרותם והן ברכושם.
בהתאם לקריטריונים המנחים האלו, יש להכיל את מלוא הנתונים ולחשב את גובה מזונות אשר יש לפסוק למי מהצדדים ואם בכלל.
להלן דוגמא לחישוב מזונות בהתאם להלכת בע”מ 919:
קריטריון א’ – צרכי הקטינים
לשם הדוגמא בלבד, נעמיד את מזונות הקטינים לרבות מדור ואחזקת מדור, אצל שני הצדדים בסכום של 1,350 ₪ לקטין. ובסה”כ עבור שני קטינים, 1,550 ₪ X 2 = 2,700 ₪ .
קריטריון ב’ – הכנסות הצדדים
לצרכי החישוב נניח כי כלל הכנסותיו של האב לרבות שכר עבודה עומד בסך של 7,500 ₪ מכלל הכנסותיו וכלל הכנסותיה של האם לרבות משכורתה וקצבת הביטוח הלאומי עומד בסכום של 11,760 ₪
קריטריון ג’ – יחס ההכנסות בין הצדדים
כאמור לעיל, הכנסות הצדדים לצורך חישוב מזונות הקטינים הינן:
הכנסת האם 11,760 ₪
הכנסת האב 7,500 ₪
לצרכי חישוב יחס ההכנסות יש לחלק את גובה השכר של כל אחד מן הצדדים בסך של ההכנסות של בני הזוג, לכן נחשב תחילה את סך ההכנסות של הצדדים, 11,760+7,500 אשר שווים לסכום של 19,260 ₪ ולפיהם נחשב לכל אחד מן הצדדים את היחס בהכנסות:
יחס הכנסות האם 11,760/19260= 61%
יחס הכנסות האב 7500/19260 = 39%
במקרה זה היחס שבין ההכנסות עומד לטובת האם, 61% (האם) – 39% (האב)
קריטריון ד’ – זמני שהות
לשם הדוגמא, נציב זמני שהות שכיחים בין בני זוג מתגרשים כאשר נגדיר כי זמני השהות עם האב פעמיים באמצע שבוע וכל סופ”ש שני (עד לראשון בבוקר), היינו: 6 ימים מתוך 14 יום, וזמני השהות עם האם: 8 ימים מתוך 14 יום. (בחלוקה לשבועיים)
בחישוב חודשי: הקטינים שוהים עם האם 16 ימים בחודש ו- 12 ימים בחודש עם האב.
היחס הינו 57% (האם)- 43% (האב).
עד לחודש יולי 2017 בתי המשפט לענייני משפחה פעלו ופסקו בהתאם לדין העברי ופסקו מזונות עבור קטינים מעל גיל 6 שנים בדומה מאוד לפסיקת מזונות שמתחת לגיל 6 שנים.
חובת האב לשלם מזונות עבור קטינים הינה דבר שבשגרה. גברים נאלצו לשלם לאם דמי מזונות וזאת בלי שום התייחסות למשכורתם ו/או מצבם הכלכלי ו/או מצב הכלכלי של האישה ובכלל משכורתה החודשית.
מזונות בעידן החדש – שינוי שחל בחודשי יולי 2017 – פסק דין בע”מ 919
בחודש יולי לשנת 2017 בית המשפט העליון שינה את פני הדברים ושם קץ לקביעה האוטומטית לפיה, גברים נדרשים לשלם מזונות עבור קטינים לאישה כאבחנה ברורה מאליה.
בפסק דין בע”מ 919, בית המשפט העליון קיבל החלטה נועזת ושינה לחלוטין את התפיסה שהיתה קיימת באשר לקביעת מזונות לקטינים מעל גיל 6.
חשוב לציין ולהדגיש, כי ההלכה המדוברת חלה אך ורק בעניין קטינים מעל גיל 6 שנים ובאשר למזונות קטינים שמתחת לגיל 6, בתי המשפט נותרו וממשיכים לקבוע בהתאם לדין האישי בהתאם לראות עיניהם של השופטים, מצב הכלכלי של הצדדים וצרכי הקטינים אך הפסיקה קובעת כי על האב לשלם את מזונות הקטינים כמעט בכל מקרה.
משמעות הלכת בע”מ 919
בהתאם להלכת בע”מ 919/15, קטינים בגילאי 6-15 שנים, חיוב במזונות הוא מדין צדקה והוא חל במידה שווה על שני ההורים. תוך חלוקת החיוב ביניהם על פי יכולותיהם הכלכליות, היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.
בע”מ 919 המשיך להתעבות ולקבל משמעות רבה בבתי המשפט לענייני משפחה אשר עמלו ופעלו בהתאם להלכה החדשה ולהוראות בע”מ 919.
בפסק הדין נקבע ברוב דעות, בהתאם לפסק דינו של כב’ השופט פוגלמן, כי “בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה”.
יצוין כי ההלכה שנקבעה בעניין 919/15 לא סויגה רק למקרים של משמורת פיזית משותפת והורים בעלי יכולת כלכלית שווה.
בעמ”ש 14612-10-16 נקבע כי בבואו של ביהמ”ש לפסוק את מזונותיו של קטין בגילאי 6-15 שנים, בהתאם לכללים שנקבעו בבע”מ 919/15 יש לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים אשר הוגדרו על מנת לחשב את גובה דמי המזונות של מי מהצדדים לשלם.
חישוב המזונות בהתאם להכנסות ההורים וזמני השהייה:
קביעת החיוב בהתאמה ליחס הכנסות ההורים הינו:
האם – 1,550 ₪ עבור כל קטין X 61% = 945.5 ₪ וביחד 1,891 ₪
האב – 1,550 ₪ עבור כל קטין X 39% = 480.5 ₪ וביחד 961 ₪.
קביעת החיוב בהתאמה לזמני השהות הינן:
האם – 1,550 ₪ עבור כל קטין X 57% = 883.5 ₪ וביחד 1,767 ₪
האב – 1,550 ₪ עבור כל קטין X 43% = 666.5 ₪ וביחד 1,333 ₪.
בהתאם להלכה 919 ולאור הפסיקה הענפה אשר השתכללה בעקבותה, על המשיב לכאורה לשלם בהתאם ליחס ההכנסות בקיזוז ההוצאות שמוציא בעת שהייתם אצלו.
רוצה לומר, כי בהתאם לאמור לעיל, הנתבע משלם מעבר לנדרש היות והיחס הינו שלילי, האב מוציא 1,333 ₪ על שני הקטינים אשר שוהים עמו כאשר עליו להוציא ביחס להכנסות סך של 961 ₪.
בדוגמא זו האב מוציא בכל חודש סך של 372 ₪ מעבר לנדרש ממנו בהתאם להלכת בע”מ 919.
השינוי המהותי טרם בע”מ 919, כי האב לאחר כניסת הלכת בע”מ 919 לא רק שאינו נדרש לשלם אלא זכאי לתבוע מזונות קטינים בסכום של 372 ₪ בחודש. טרם ההלכה, האב היה משלם מזונות מלאים בהתאם לדין האישי שחל עליו.
מזונות קטינים מעל גיל 6 – הוצאות רפואיות חריגות והוצאות חריגות – בהתייחס להלכת 919:
בהתאם להלכת 919, הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות באמצעות הביטוח הרפואי, וכן הוצאות חינוך, חוגים, שיעורי עזר, קייטנות יחולקו בין הצדדים ביחס להכנסותיהם, קרי : 61% ישולמו על ידי האם ו-39% ישולמו על ידי האב, שכן מדובר בהוצאות שאינן תלויות שהות ועל כן יחושבו אלו ללא קשר לזמני השהות.
סיכום
אין כל ספק, כי הלכת בע”מ 919 שינתה את פני קביעת מזונות קטינים מעל גיל 6 שנים.
משרד עורכי די אביחי בן דוד, מתמחה בדיני משפחה לרבות התמקצעות בתחום המזונות אשר השתנה מקצה לקצה כפי שהורחב לעיל.
משרדינו מתמחה בתחום המזונות חישוב נכון של מזונות וחשיבה אסטרטגית טובה בעבור לקוחות המשרד על מנת למצות את מלוא זכויותיהם. המשרד מייצג נשם וגברים בעשרות תיקים הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים הפזורים ברחבי הארץ.
משרדינו פועל במקצועיות תוך כדי שימת דגש על ליווי אישי וצמוד של הלקוח החל מפתיחת הליך יישוב סכסוך ועד לקבלת פסק הדין המיוחל.
ניתן לפנות משרדינו בטלפון ו/או בהשארת פרטים אישיים על מנת שנציג המשרד יחזור אליכם לשם קביעת פגישה ייעוץ ראשונה ללא עלות.
המשרד ממוקם בראשון לציון בסמוך לקניון הזהב בכתובת, מזל אליעזר 4 ראשון לציון “בית אהרון”, קומה ב’, משרד 072-2516162 פקס: 077-2050010
האם הלכת 919 החדשה משפיעה על בני זוג אשר כבר התגרשו ומזונות נפסקו בעניינם ? (בין זוג שמחזיקים פסק דין מזונות לפני הלכת 919 החדשה)
התשובה לשאלה זו היא כן, משרדינו פועל בימים אלו במספר תיקים על מנת לחשב את גובה תשלום המזונות אשר בד”כ משלמים הגברים לפי החישוב הישן.
בחלק מהתיקים מדובר בשינוי וחסכון של אלפי שקלים מדי חודש וכאשר מדובר בתשלום עד גל 18 שנים אף מאות אלפי שקלים.
יש לבחון ולטפל באופן אישי ומוקפד בכל תיק לגופו, היות ולשם הפחתת מזונות יש להוסיף שינוי נסיבות בנוסף להלכה החדשה וזאת לאור הפסיקה החלוקה בבתי המשפט.
האם הלכת 919 של בית המשפט העליון מחייבת את בתי הדין הרבניים ?
התשובה לשאלה זו היא חד משמעית לא, בתי הדין הרבניים אינם כפופים להלכת בע”מ 919 ואף לאחרונה, בתי הדין הרבני האזורי באשר שבע הגדיל וביקר את בית המשפט העליון באשר לפסק הדין לאור ההלכה החדשה.
אולם, ישנה התקדמות בתפיסת בתי הדין הרבניים באשר לחיוב הגבר בגובה מזונות הקטינים והבנת משמעות הורות המשותפת וחלוקת שוויון בין הצדדים.
