כשזוג מגיע לצומת דרכים ומחליט להיפרד, החוק בישראל קובע צעד ראשון ומחייב עוד לפני שמישהו בכלל יכול לפנות לבית המשפט. הצעד הזה נקרא בקשה ליישוב סכסוך. זו בעצם דלת הכניסה ההכרחית לכל תהליך הפרידה, והיא נועדה לתת לכם הזדמנות אמיתית לפתור את המחלוקות בדרכי שלום, דרך גישור והידברות, במקום להישאב מיד למאבקים משפטיים יקרים ומתישים.
מה עומד מאחורי הליך יישוב הסכסוך?
הרעיון הוא די פשוט, וגם הגיוני: לתת לכם "תקופת צינון" מוגנת בחוק. במקום לרוץ ולהגיש תביעות אחד נגד השנייה ברגע שהרגשות גואים, המדינה בעצם אומרת לכם: "עצרו רגע. קחו אוויר. בואו ננסה לדבר קודם".
התהליך הזה נכנס לחיינו בשנת 2016 כחלק מחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. המטרה הייתה כפולה: גם להוריד את העומס האדיר מבתי המשפט לענייני משפחה, וגם, וזה העיקר, לעודד פתרונות שמבוססים על הסכמה הדדית ולא על הכרעה של שופט. התקווה היא שעם קצת הכוונה נכונה, תוכלו להגיע להסכם הוגן ששניכם יכולים לחיות איתו בשלום, במיוחד כשיש ילדים בתמונה והעתיד שלכם כהורים עדיין משותף.
מפגשי מהו"ת: שיחה פתוחה, בלי עורכי דין
אחרי שתגישו את הבקשה, שניכם תוזמנו לסדרת מפגשים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, הידועה בכינוי מהו"ת. כאן יש נקודה קריטית שחשוב להבין – למפגשים האלה אתם מגיעים לבד, ללא עורכי דין. המטרה היא ליצור מרחב בטוח ונטרלי לחלוטין, שבו תוכלו לדבר בפתיחות עם עובדת סוציאלית או מגשר מוסמך, בלי הלחץ והפוזיציות של הליך משפטי.
כל הרעיון הוא לאפשר לכם תקשורת ישירה וכנה. הנוכחות של אנשי מקצוע מתחום הטיפול, ולא מתחום המשפט, נועדה לעזור לכם להבין מה באמת חשוב לכל אחד מכם ומהם הצרכים האמיתיים שלכם ושל הילדים, ולא רק לדבר במונחים של "זכויות" ו"חובות".
אז גם אם התהליך לא מסתיים בהסכם חתום, הוא עדיין שלב חיוני. הוא מאפשר לכם להבין טוב יותר איפה אתם עומדים ומה האפשרויות שלכם, לפני שאתם צוללים אל תוך הליך גירושין מורכב ויקר בהרבה בבית המשפט. זו הזדמנות מצוינת לבחון פתרונות יצירתיים, כאלה ששופט לא תמיד יכול להציע.
המדריך המעשי להגשת הבקשה
אז החלטתם להתחיל את התהליך. הצעד הראשון הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך, וזה הרבה פחות מאיים ממה שזה נשמע. בסופו של דבר, מדובר בכמה פעולות טכניות פשוטות, והיכרות מוקדמת איתן תעזור לכם לעבור את זה חלק. כל הסיפור מתחיל במילוי טופס, תשלום אגרה קטנה והגשה לרשות הנכונה.
המסמך העיקרי שאתם צריכים הוא טופס 1 – בקשה ליישוב סכסוך. אפשר להוריד אותו בקלות באתר הרשות השופטת. הטופס עצמו די פשוט ומבקש פרטים בסיסיים:
- פרטים אישיים שלכם ושל הצד השני: שמות מלאים, מספרי תעודת זהות וכתובות עדכניות. חשוב לדייק כאן.
- פרטי הילדים המשותפים: אם יש, כמובן.
- תיאור קצר של הסכסוך: אין שום צורך להיכנס לפרטים אינטימיים, להאשמות או לסיפורים ארוכים. תיאור כללי כמו: "סכסוך בענייני גירושין, מזונות, אחריות הורית וחלוקת רכוש" מספיק בהחלט.
אחרי שמילאתם את הטופס, צריך לשלם אגרה בסך 118 ש"ח (נכון ל11/2025 ומשתנה מדי רבעון). את התשלום אפשר לבצע אונליין באתר התשלומים הממשלתי או פשוט לגשת לסניף הדואר.
אז איך מגישים את הטופס ומה קורה אחר כך?
אחרי שהטופס מלא והאגרה שולמה, יש שתי אפשרויות להגשה:
- הגשה מקוונת: אם יש לכם עורך דין, הוא או היא יוכלו להגיש את הבקשה דרך מערכת "נט המשפט". זו הדרך המהירה והיעילה ביותר.
- הגשה פיזית: אם אתם פועלים לבד, תוכלו לגשת עם הטפסים למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שבאזור המגורים שלכם.
ברגע שהבקשה מוגשת ונקלטת, המערכת מתחילה לעבוד. הצד השני יקבל עותק מהבקשה בדואר רשום, ובמקביל, הבקשה שלכם תועבר ישירות ליחידת הסיוע (מהו"ת). התפקיד של היחידה הזו הוא לתאם עבורכם את פגישת המידע, ההיכרות והתיאום (מהו"ת) הראשונה. לרוב, תקבלו זימון לפגישה הזו תוך כ-45 ימים מהיום שהגשתם את הבקשה.
האינפוגרפיקה הזו ממחישה היטב את מסלול ההליך, מהרגע שבו מתחיל הסכסוך, דרך המסגרת החוקית ועד למטרה הסופית – להגיע לגישור ולהסכמה.
מה שהתרשים הזה מראה בצורה ברורה הוא שהחוק ממש דוחף את שני הצדדים למצוא פתרון בהסכמה, במקום שהאפשרות היחידה תהיה מאבק משפטי ארוך.
נקודה קריטית שכדאי להכיר: הגשת הבקשה מפעילה באופן אוטומטי "עיכוב הליכים". מה זה אומר בפועל? שמרגע זה, אף אחד מכם לא יכול להגיש תביעות משפטיות (כמו תביעת מזונות או פירוק שיתוף) לתקופה מסוימת. יש חריגים למקרים דחופים, אבל הם דורשים אישור מיוחד. המטרה היא לתת לכם "זמן נקי" שמיועד אך ורק להידברות.
למה לצפות בפגישות המהו"ת ביחידת הסיוע
אז קיבלתם זימון לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. טבעי לגמרי להרגיש קצת לחץ או בלבול לקראת הפגישה הזו. מה יקרה שם? מה ישאלו אותי? הבנה של התהליך תעזור לכם להגיע רגועים ומוכנים יותר, ולהפיק את המיטב מההזדמנות הזאת.
קודם כל, חשוב לנשום עמוק. פגישות מהו"ת הן לא בית משפט. המטרה שלהן היא ליצור מרחב ניטרלי ובטוח שבו תוכלו לדבר ולנסות להבין אחד את השנייה. בחדר תפגשו בדרך כלל עובד/ת סוציאלי/ת עם הכשרה בגישור, שתפקידו/ה הוא להקשיב, לא לשפוט. הם ינסו למפות יחד אתכם את הנושאים שבמחלוקת, את הצרכים של כל אחד, וכמובן – את מה שטוב לילדים.
לפעמים הפגישה הראשונה תתקיים עם שניכם יחד בחדר, ובמקרים אחרים כל אחד מכם ייפגש בנפרד עם המגשר/ת. זה מאפשר שיח פתוח וכנה יותר, במיוחד כשהמתח גבוה.
נקודה קריטית: מגיעים לבד, בלי עורכי דין
וזה אולי הסעיף הכי חשוב שתקראו: החוק קובע במפורש שעורכי הדין אינם נוכחים בפגישות המהו"ת. זו לא טעות, זו הכוונה. המטרה היא למנוע "התבצרות בעמדות" משפטיות ולאפשר לכם, כבני אדם, לדבר באופן ישיר. זהו ניסיון להחזיר את השיח לפסים אישיים, להתמקד בפתרונות יצירתיים ולא רק במאבקים משפטיים.
בסוף התהליך, אחרי פגישה אחת או יותר, המגשר/ת יסכם את המצב ויציג בפניכם את האפשרויות להמשך:
- המשך גישור ביחידת הסיוע: זוהי אפשרות מסובסדת, שלעיתים ניתנת אפילו ללא עלות.
- הפניה לגישור פרטי: אם אתם מעדיפים לבחור מגשר/ת חיצוני/ת בעצמכם.
- סיום ההליך וחזרה למסלול משפטי: אם אין הסכמה על המשך הגישור, הדלת נפתחת להגשת תביעות.
הבחירה שלכם בנקודה זו היא צומת דרכים משמעותי. החלטה להמשיך בגישור יכולה לחסוך המון זמן, כסף ועוגמת נפש. מצד שני, חזרה למסלול המשפטי פותחת את הדלת להליכים מורכבים יותר. חשוב להבין את המשמעות של כל אפשרות ולנסות ולהגיע כמה שיתן להסכם גירושין
כדי לעזור לכם להבין טוב יותר את ההבדלים בין המסלולים, הכנתי טבלה שמסכמת את הנקודות המרכזיות.
השוואת מסלולים אפשריים לאחר פגישות המהו"ת
טבלה זו מסכמת את ההבדלים המרכזיים בין המשך ההליך בגישור (ביחידת הסיוע או פרטי) לבין פנייה להליכים משפטיים, כדי לסייע לכם לקבל החלטה מושכלת.
| מאפיין | גישור | הליך משפטי בבית משפט |
|---|---|---|
| קבלת החלטות | ההחלטות מתקבלות בהסכמה מלאה של שני הצדדים. | השופט/ת או הדיין/ת מחליט/ה עבורכם. אין לכם שליטה על התוצאה הסופית. |
| אווירה | שיח פתוח, לא שיפוטי, ממוקד בפתרונות. | אווירה פורמלית ומתוחה, לעיתים קרובות אגרסיבית. |
| עלויות | נמוכות משמעותית מהליך משפטי. גישור ביחידת הסיוע הוא מסובסד או חינמי. | עלויות גבוהות מאוד (אגרות, שכר טרחת עורכי דין, מומחים וכו'). |
| לוחות זמנים | תהליך מהיר יחסית, תלוי ברצון הטוב שלכם. | הליכים ארוכים שיכולים להימשך חודשים ואף שנים. |
| התמקדות | מציאת פתרון שמתאים למשפחה הספציפית שלכם. | הכרעה על בסיס החוק היבש והפסיקה הקיימת. |
הבחירה בין גישור להליך משפטי היא אחת ההחלטות החשובות ביותר שתקבלו בתהליך הפרידה. שקלו היטב את האפשרויות, התייעצו עם עורך הדין שלכם מחוץ לפגישות, ובחרו בדרך שנכונה ביותר עבורכם ועבור הילדים שלכם.
אז מה הסיכוי שזה באמת יעבוד?
בואו נדבר תכל'ס ונהיה כנים עם עצמנו. חשוב לי שתגיעו לתהליך הזה עם הבנה ריאלית של המצב, בלי אשליות. אם אתם חושבים שתיכנסו לפגישת מהו"ת הראשונה ותצאו ממנה עם הסכם גירושין סופי וחתום, הסיכויים לכך, למען האמת, לא גבוהים במיוחד.
המספרים היבשים מספרים סיפור די ברור. הנתונים הרשמיים מראים שרק בין 12% ל-15% מהזוגות שמגיעים להליך יישוב סכסוך מצליחים לפתור את כל המחלוקות ביניהם ולחתום על הסכם כולל.
אז מה מבדיל את המעטים שמצליחים מהרוב שלא? מניסיוני, זה כמעט תמיד מסתכם בשני גורמים עיקריים.
מה קובע אם תצליחו או לא?
הסיכוי שלכם להפוך לחלק מהסטטיסטיקה החיובית עולה פלאים אם אתם מגיעים עם הדברים הבאים:
- רצון אמיתי וכנה של שניכם. זה הדבר הכי חשוב. שניכם צריכים לבוא עם מטרה משותפת להימנע ממלחמה בבתי משפט. אם אחד מכם רואה בתהליך הזה רק תחנת מעבר הכרחית בדרך להגשת תביעות, חבל על הזמן של כולם.
- יכולת לנהל שיח בסיסי. אני לא מצפה שתהיו החברים הכי טובים, אבל חייב להיות מינימום של תקשורת מכבדת. היכולת להקשיב לצד השני, גם כשאתם רותחים מכעס, היא קריטית.
- הבנה שאין פה "ניצחון". גישור הוא אמנות הפשרה. אם כל אחד מתבצר בעמדה שלו ולא מוכן לוותר על כלום, אין שום דרך לגשר על הפערים. זה פשוט לא יעבוד.
בואו נזכור רגע את המטרה האמיתית: לא "לנצח" את הצד השני, אלא לסגור את הפרק הזה בחיים בצורה שתאפשר לכם להמשיך הלאה. בכבוד. במיוחד כשיש ילדים באמצע. ההליך הזה הוא ההזדמנות הכי טובה שלכם לעשות את זה נכון.
מצד שני, ישנם מצבים שהופכים את הניסיון לגשר לכמעט חסר טעם. אם יש ביניכם פערי כוחות אדירים, חוסר אמון מוחלט, או אם צד אחד כבר "טען את הנשק" והחליט ללכת למלחמה עד הסוף – כנראה שההליך הזה יהיה בזבוז זמן יקר. במצב כזה, הדבר הנכון הוא לחזור לעורך הדין שלכם ולבנות איתו אסטרטגיה חכמה להמשך הדרך.
מה התפקיד של עורך הדין בהליך יישוב הסכסוך?
אחת הנקודות שהכי מבלבלות אנשים היא העובדה שעורכי הדין לא נכנסים איתם לפגישות המהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). הרבה אנשים מפרשים את זה כאילו אין לעורך הדין שום תפקיד בשלב הזה, אבל האמת היא בדיוק הפוכה. הליווי של עורך דין מומחה לדיני משפחה "מאחורי הקלעים" הוא אחד הדברים הכי קריטיים להצלחה שלכם.
תחשבו על עורך הדין שלכם כמו מאמן אישי לפני משחק גורלי. הוא לא עולה אתכם למגרש, אבל הוא זה שמכין אתכם, בונה איתכם את טקטיקת המשחק ומוודא שתגיעו הכי מוכנים שאפשר.
הכנה אסטרטגית לפני הפגישה
התפקיד הכי חשוב של עורך הדין הוא להכין אתכם לפגישות האלה בצורה הכי יסודית שיש. פגישת ייעוץ מקדימה היא לא מותרות, היא הכרח. בפגישה הזאת, עורך הדין יעזור לכם בכמה דברים קריטיים:
- הבנת הזכויות והחובות: הוא יפרט בפניכם בדיוק מה החוק אומר על המקרה הספציפי שלכם. מה מגיע לכם ומה אתם חייבים בנושאים של רכוש, מזונות וילדים.
- גיבוש אסטרטגיה: ביחד תנתחו את המצב, תבינו איפה אתם חזקים ואיפה נקודות התורפה שלכם, ותבנו קו פעולה ברור לפגישה.
- הנחיה מעשית: עורך הדין ידריך אתכם מה להגיד, מאיזה נושאים כדאי להימנע, ואיך להציג את העמדה שלכם בצורה שתשרת את האינטרסים שלכם הכי טוב.
- ניתוח הצעות: הוא יסביר לכם איך להתייחס להצעות שיעלו מהצד השני ומה המשמעות של כל הסכמה כזו לטווח הארוך.
להגיע לפגישת מהו"ת בלי הכנה כזאת זה כמו להיכנס למשא ומתן הכי חשוב על העתיד שלכם בעיניים כמעט עצומות. ייעוץ מקדים פשוט נותן לכם ביטחון, ידע וכוח.
מעבר לזה, יש מצבים דחופים שבהם עורך דין גירושין הוא חיוני, גם במהלך "תקופת עיכוב ההליכים". אם צריך להגיש בקשה דחופה למזונות זמניים או לצו הגנה, רק עורך דין גירושין יכול להגיש אותן לבית המשפט ולקבל עבורכם סעד מיידי. הוא השותף האסטרטגי שלכם לאורך כל הדרך.
שאלות נפוצות על הליך יישוב סכסוך
כשנכנסים לתהליך של בקשה ליישוב סכסוך, טבעי שהראש מוצף בשאלות. מניסיוני, יש כמה נושאים שתמיד עולים וחשוב להבין אותם מראש. ריכזתי כאן את התשובות לשאלות הכי בוערות, כדי שתגיעו לתהליך מוכנים יותר ויודעים למה לצפות.
הבנה של הנקודות האלה תעזור לכם לנווט את התקופה המורכבת הזו בביטחון רב יותר, גם כשהכל מרגיש סוער ומבלבל.
כמה זמן לוקח כל הסיפור הזה?
שאלה מצוינת, והתשובה מתחלקת לשניים: מה שהחוק אומר, ומה שקורה בפועל.
על פי החוק, ברגע שהגשתם את הבקשה, מתחילה תקופה שנקראת "עיכוב הליכים" שנמשכת בין 45 ל-60 ימים. בזמן הזה, אי אפשר להגיש תביעות משפטיות אחד נגד השני (למעט מקרים ממש דחופים ובאישור מיוחד). אם שניכם מסכימים, אפשר להאריך את התקופה הזו.
במציאות, רק תיאום פגישת המהו"ת הראשונה יכול לקחת כמה שבועות טובים. אם התהליך מצליח ואתם מגיעים להסכמות, אפשר לסגור את כל הסיפור תוך חודשיים-שלושה. אם לא, ההליך ביחידת הסיוע מסתיים ואתם רשאים לפנות לבית המשפט.
אני באמת חייב להגיע לפגישות המהו"ת?
התשובה פשוטה וחד משמעית: כן. הנוכחות בפגישת המהו"ת הראשונה היא חובת חובה על פי חוק.
חשוב להבין את המשמעות של זה. אם צד אחד לא מגיע, הוא מסתכן בסנקציות, כמו חיוב בהוצאות משפט בהמשך הדרך. אבל יותר קריטי מזה – אי-הגעה פשוט "משחררת" את הצד השני ומאפשרת לו להתחיל להגיש תביעות באופן מיידי. מטרת הפגישה היא לוודא ששניכם מקבלים תמונה מלאה של כל האפשרויות שלכם, ממקור ניטרלי.
ומה קורה אם לא מסכימים על כלום?
זה קורה, וזה ממש לא סוף העולם. אם אחרי פגישות המהו"ת ברור שאין בסיס לגישור או להסכמה, יחידת הסיוע פשוט תסגור את התיק. זה לא כישלון, אלא פשוט סיום שלב אחד והתקדמות לשלב הבא.
מרגע סגירת התיק מתחיל מה שנקרא "מרוץ סמכויות". מה זה אומר? שלצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך יש "זכות קדימה" של 15 ימים להגיש את התביעות שלו לערכאה שהוא בוחר (בית משפט למשפחה או בית דין רבני). רק אחרי ש-15 הימים האלה חולפים, גם הצד השני יכול להגיש את התביעות שלו.
זקוקים לייעוץ וליווי משפטי מקצועי בתהליך הגירושין? משרד אביחי בן דוד – משרד עורכי דין לענייני משפחה כאן כדי לבנות עבורכם את האסטרטגיה הנכונה ולהגן על הזכויות שלכם בכל שלב. לפרטים נוספים ולקביעת פגישת ייעוץ, בקרו באתר שלנו: https://www.bendavid-law.com.
