איזון משאבים

איזון משאבים זו הגדרה משפטית להליך חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים בעת פקיעת הנישואין בין אם בגירושין ובין אם במקרה של מוות של אחד מבני הזוג.

חוק יחסי ממון בין בני זוג

איזון משאבים מקורו בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג – 1973 אשר נכנס לתוקפו על בני זוג שנישאו החל מיום 01.01.1974.

כאמור, חוק יחסי ממון בין בני זוג חל על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.17 ולא ערכו ביניהם הסכם ממון או שטרם גיבשו ביניהם הסכם גירושין במסגרתו סיכמו את חלוקת הרכוש.

חוק יחסי ממון מחלק באופן שווה ומידתי בין בני זוג את הנכסים והממון שצברו עד כדי חיוב צד מסוים בתשלום ההפרש בגין נכס שלקח לעצמו השייך לצדדים.

לעיתים זוגות לא חותמים על הסכם ממון ובכל זאת מעוניינים להתגרש, על אף כי חוק יחסי ממון מחלק באופן שווה את הזכויות, בתי המשפט פסקו בעבר כי במקרים מסוימים ובנסיבות מיוחדות אשר מצדיקות חלוקה לא שוויונית יורה על כך בית המשפט.

נכסים שלא יאוזנו במסגרת החוק ליחסי ממון

חוק יחסי ממון בין בני זוג מציין רשימה של נכסים אשר לא ניתן לאזן בהם, והצד אשר הביא את אותו נכס משאירו לעצמו מבלי לחלוק אותו או לשלם בגינו תשלום או פיצוי כלהו בעבורו:

1. נכסים עליהם הסכימו הצדדים בכתב, לרבות הסכם שאינו הסכם ממון.
2. גמלה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי או גימלה או פיצוי שנפסקו או מגיעים לפי חיקוק לאחד מבני הזו בשל נזק גוף או מוות
3. נכסים שהתקבלו בירושה או מתנה והתקבלו במהלך הנישואין או נכס הגיעו עימו בטרם הנישואין וכל אלו במקרה שאין לצדדים כוונה מוכחת לשתף את הנכס.

כלומר, נניח כי צד א’ נכנס לנישואין עם דירה, כספי השכירות עברו לחשבונו בלבד ובכספים אלו השתמשו לטובת השבחת הדירה בלבד. כל תקופת הנישואין היה נתק בין הדירה לבין צד ב’ אזי, ביהמ”ש יכול לשקול את אי איזון הנכס.

אולם, אם צד ב’ השקיע בשיפוץ הדירה לטובת השבחתה או הכספים נכנסו לחשבון משותף הרי שפעולות אלו מוכיחות כי יש רצון לשתף את הנכס ומשכך יש לאזנו בהתאם.

איזון המשאבים יחול מיום הנישואין ועד למועד הקרע שיקבע על ידי בית המשפט או במועד פקיעת הנישואין.

לעיתים קרובות צדדים מחזיקים קופות גמל, פנסיה, קרנות ועוד כספים שונים ונכסים עלי שווי כספי גבוהה אותם יש לאזן. על כן, מומלץ להיעזר באקטואר על מנת לאזן את הזכויות.

אקטוטאר הינו בעל תפקיד אשר מוסכם על הצדדים או שמונה על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני לבצע את האיזון.

תוצאת עבודתו המבורכת של האקטואר תהא זהה בין אם ימונה על ידי הצדדים או אם ימונה על ידי בית המשפט.

עלות אותו אקטואר בדיוק לאותה עבודה תהא שונה באם ימונה על ידי בית משפט. לעיתים תעמוד בסכום כפול מהסכום לו ישולם במינוי עצמי של הצדדים דבר שעל הצדדים לקחת בחשבון

נישואין

“על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד” (בראשית, ב’ כ”ד) – הבסיס לנישואין על פי היהדות.

בספר שמות, כ”א י’ “אם אחרת יקח לו, שארה כסותה וענתה לא יגרע:” – מוזכרים חובותיו הבסיסיים של הגבר כלפי האשה –  מזונות, ביגוד ויחסי אישות. וחובות האישה כלפי הגבר, מעשיי ידיה, מציאתה, פירות מנכסיה, וירושתה.

על פי הכתוב בתורה לגבר ולבניו יש זכויות על רכושם המשותף ולאישה אין זכות על הרכוש המשותף. במשפט הישראלי, הרכוש הינו משותף וישנו איזון משאבים – בזמן גירושין או פטירה.

ידוע בציבור

יש זוגות המקיימים תא משפחתי אך לא מעוניינים להתחתן או לא יכולים להתחתן מטעמי החוק הישראלי (כמו זוגות בני אותו המין)  – על מנת לאפשר לזוגות אלו לקבל עליהם את זכויותיהם וחובותיהם מול המדינה, הוגדר סטאטוס של ידוע בציבור.

הסכם ממון

על הפי המשפט הישראלי, בני זוג (נשואים או ידועים בציבור) יכולים לקבוע במקרה של גירושין או פירוד את חלוקת רכושם באמצעות הסכם ממון או לקבוע בהסכם כתוב כי יהיו נכסים שאינם משותפים ויישארו בבעלות בן הזוג גם לאחר הגירושין ו/או הפרידה. יוצאת מן הכלל הינה דירת המגורים הנחשבת כנכס משותף למרות שנרכשה ונרשמה על שם אחד מבני הזוג טרם הנישואין.

הלכת השיתוף – עד שנת 1973, כל הרכוש הנצבר על ידי בני הזוג (שנישאו עד 1/1/1974), במהלך הנישואין מתחלק באופן שווה ביניהם. החל משנת 1974 הוחל חוק יחסי ממון בין בני זוג (חלוקת רכוש משותף) – ובין היתר קובע כי לאחר הגירושין הרכוש המשותף יחולק שווה בשווה, אלא אם נכתב הסכם ממון או נכתב הסכם אחר בעל תוקף משפטי. נכסים או ירושות שהתקבלו לפני או במהלך הנישואין לא יחולקו.

הסדר איזון משאבים – זהו כלל משפטי המסדיר את אופן חלוקת הנכסים בין בני זוג בתהליך הגירושין שהוחל ב 1/1/1974 – הערכת שווי הנכסים וחלוקה שווה בשווה בין בני הזוג. הסדר זה לא חל על נכסים שהוסכם עליהם אחרת וכספי גמלה, פיצוי כספי, נכסים שהיו בבעלות טרם הנישואין, ירושה או מתנות.

הערה: למרות זאת בית המשפט יכול לחרוג ולקבוע על חלוקה אחרת מאשר הסדר איזון משאבים זה, כך שהחלוקה לא תהיה שוויונית מסיבות שונות.